משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

התייסדות חסידות חב"ד הוא אירוע היסטורי, בו לראשונה הכירו בתלמידי אדמוה"ז כחסידי תנועת חב"ד.

רקע

במשך שתים עשרה שנות נשיאותו של המגיד ממזריטש, התרחבה תנועת החסידות והתפשטה בקהלות רבות. הסתלקותו המגיד גרמה לזעזוע בקרב תלמידיו, עד שהיה חשש ששיטת החסידות מיסודו של הבעל שם טוב וממשיכו המגיד, יתמוטט חלילה. בעקבות כך ערכו תלמידי המגיד אסיפות בהם דנו על מי להטיל את הנהגת תנועת החסידות. באחת מאותם אסיפות, גלה אדמו"ר הזקן לחבריו, את המגיד ממעזריטש אליו, בי"ח בכסלו, יום טרם הסתלקותו, שהוא מבקש ממנו להשתדל שבנו רבי אברהם יקבל עליו את עול הנשיאות, ובאם הוא יסרב, שימנו את הרה"ק ר' מנחם מענדל מויטבסק^{[דרוש מקור]}.

באותה אסיפה תלמידי המגיד בחרו בשלשה תלמידים. ברבי יהודה לייב הכהן, אדמו"ר הזקן ור' זושא מאניפולי, שיגישו כתב התקשרות לר' אברהם, בן המגיד ממעזריטש. בכתב זה התמסרו אליו כל תלמידי אביו וקבלו אותו בתור נשיא החסידים, אולם נשיאותו של רבי אברהם המלאך לא נמשכה זמן רב, וכעבור מספר שנים הסתלק.

בשנים הראשונות מילא את מקומו, כנשיא תנועת החסידות, רבי מנחם מענדל מויטבסק, אך המצב הקשה של תנועת החסידות באותם ימים דרש מנהיגות חזקה שתוכל להתמודד עם המגגדים הרבים שקמו לתנועת החסידות. לאור כך, תלמידי המגיד החליטו למנות לתפקיד זה את אדמו"ר הזקן. תפקידו היה לבנות את מרכזי החסידות ככל רחכי המדינה, וכן לבקר בכל אותם מקומות בהם התישבו תלמידי המגיד לעודד אותם ולעזור להם כבניית מרכזי החסידות. במשך שלש שנים, החל משנת תקל"ג עד שנת תקל"ו, מילא אדמו"ר הזקן את תפקידו.

בשנת תקל"ו התאספו תלמידי המגיד לאסיפה כללית, בכדי לסכם את שלש שנות פעילותם מאז הסתלקות המגיד ממעזריטש, ובה החליטה, אשר רבי מנחם מענדל מויטכסק ייסע לארץ ישראל, ושאדמו"ר הזקן יתמנה לנשיא החסידים במדינת ליטא ושיהיה המסדר הכללי של תנועת החסידות. באותה שנה אדמו"ר הזקן הקים את המרכז הראשון של החסידות בעיר מגוריו ליוזנא. כרוזים הופצו בכל האיזור, בהם פורסם שאברכים צעירים יכולים לבוא לליוזנא, למשך שלשה חדשים, לקבל הדרכה וסדר בלימוד מאדמו"ר הזקן.

כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: א. חובת לימוד גמרא בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. ב. במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. ג. לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. ד. פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן: הרה"ק ר' יהודה ליב, הרה"ק ר' מרדכי והרה"ק ר' משה. .

עוד בחייו של המגיד ממזריטש, בשנת תקל"ב, ייסד אדמו"ר הזקן את שיטתו החדשה בעבודת השם, חסידות חב"ד - שהייתה ייחודית בין תלמידי המגיד. לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי יהודה לייב פוזנר.

באותה שנה, בח' בניסן, חתמו הגר"א ורבני וילנא ושקלוב על חרם נגד תנועת החסידות, והוציאו לאור קונטרס מיוחד נגד החסידות בשם 'זמיר עריצים וחרבות צורים'.

התייסדות חב"ד

על תנועת חב"ד נכתב לראשונה בבאגרת שכתב אדמו"ר הזקן בקיץ בשנת תקס"ה. באותה אגרת בא בחשבון עם
רבי אברהם מקאליסק, על כל מה שעבר ביניהם מאת יצא הר"א לחלוק על שיטת כ"ק אדמו"ר הזקן בחסידות – בשנת תקנ"ח, ועל הנהלת מעמדות אה"ק על ידו – בשנת תקס"ג. כמו גם על הקשר בין שני הדברים האלו. באותה אגרת כותב רבינו הזקן:

הנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו מכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהבים אמיתיים שאינם מכונים בשם חב"ד.

— אגרות-קודש שלו אגרת נא

בפועל, החל מחורף תקס"ג ,נקראו חסידי אדמו"ר הזקן בשם "חב"ד".