משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש
יום קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש הוא יום בו קיבל אדמו"ר המהר"ש את הנהגת חסידות חב"ד לאחר הסתלקות אביו אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"ו.
קבלת הנשיאות
קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש לוותה במחלוקת עזה שהובילה בהמשך לפיצול בחב"ד.
זמן קצר לפני כן הצמח צדק כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש[1]. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, חסידיו של המהרי"ל מקאופוסט, בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות[2], ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם[3].
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' פרץ חן, ר' שניאור זלמן פרדקין[4] ור' יוסף תומרקין[5]. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד מאמר חסידות, וכששמעו את מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש הבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בשושלת נשיאות חב"ד[6].
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של הרבי המהר"ש בנגלה[6], למרות היותו צעיר יחסית.
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של הצמח צדק רבי ברוך שלום שניאורסון החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש[7]. בנו השני של הצמח צדק, רבי יהודה לייב נסע בעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון בחודש אלול של שנת תרכ"ו לעיירה קאפוסט שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות חב"ד קאפוסט, אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על המהרי"ל ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון שהם אחראים למחלוקת[8], וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את ליובאוויטש ועבר עם חסידיו לעיירה קאפוסט[9]. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי ישראל נח נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחריהם נסע לעיירה ניעז'ין, שם ייסד את חסידות חב"ד - ניעז'ין. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי חיים שניאור זלמן נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש[10] ולאחריהם נסע לליאדי שם ייסד את חסידות חב"ד - ליאדי. ובן זקוניו של הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש המשיך לגור בעיירה ליובאוויטש והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.
מסופר שלאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי יהודה לייב מקאפוסט אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"[11]
השנים הראשונות בנשיאות
אדמו"ר המהר"ש עם קבלת הנשיאות החל להתנהג בעשירות מופלגת, כמו כן מיד קנה עגלה רתומה לארבע סוסים שעלתה לו מאות רובלים, שם בעגלה היה אדמו"ר המהר"ש רושם את מאמרי החסידות שלו.[12]
בליובאוויטש היו לאדמו"ר המהר"ש שמונה דירות בארבע בניינים, בקיץ תרכ"ח פרצה שריפה בליובאוויטש בה נשרפו כל הבניינים של אדמו"ר המהר"ש, בעקבות כך הקים אדמו"ר המהר"ש ארבע בניינים חדשים גדולים:
- בנין גדול (שהיה הגבוה יותר בעיר) שכונה "הזאת הגדול", שם הוא גר.
- בנין בו גרה הרבנית רבקה וחדר אורחים
- בית כנסת בשם "הזאל הקטן"
- בנין בן היו חדרים לילדים שם היו מלמדים אותם[13].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ נדפס באגרות קודש הצמח צדק.
- ↑ ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז
- ↑ ראה רשימות הרב"ש עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130
- ↑ הרבי הצמח צדק אמר עליו ש"אפשר לסמוך על הפסק שלו"
- ↑ ראה רשימות היומן חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד
- ↑ 6.0 6.1 ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172
- ↑ כפר חב"ד גיליון מס' 10 עמ' 8
- ↑ היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170
- ↑ בית רבי חלק ג' פרק י'
- ↑ היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג
- ↑ ספר השיחות תש"ה, עמוד 32
- ↑ ספר השיחות תש"ד, עמ' 142
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 5-6