יעקב ליפשיץ

רבי יעקב ליפשיץ מקובנא

רבי יעקב ליפשיץ מקובנא, שימש כנושא־כליו של אחד מגדולי הדור, רבי יצחק אלחנן זצ"ל מקובנא וכאיש סודו, רבי יצחק־אלחנן זצ״ל מקובנא היה בשעתו מדברנא דאומתיה, פוסק הדור, ראש גולת אריאל — ונקל לתאר עצמנו את טיבו של האיש שכיהו כמזכירו האישי, הג״ר יעקב ליפשיץ זצ״ל, שנמנה בימיו עם ראשי המצביאים במלחמה על שלימות עם ה׳, מלחמה ב״משכילים״ ובמזייפי התורה. הגרי״א מעיד עליו כהאי לישנא : ״בכל ביתי נאמן... שהוא עובד עבודת מתנה אתי יחד בכל כוחו — באמונה, בתמים וב יתרון הכשר ודעת וחריצות בעניני הכלל הרבים ובמעשה הצדקה והחסד והטוב בעד עמנו ותוה״ק, והוא תמיד איש סודי ואיש עצתי בכל מיני השתדלות לטובת הכלל לכל פרטי מפעלותיגו והשליך גפשו מגגד תמיד לפי תומו וחומו אשר בלבבו הבוער באהבת עמנו ותורתנו הקדושה״.

פעולותיו הברוכות יחד עם אדמור"י חב"ד

תקצר היריעה מהביל את כל שפעת המעשים הברוכים שפעל הגר״י ליפשיץ לטובת הכלל היהודי, כל זאת יחד עם אדמו"רי חב"ד, הרש"ב והריי"צ[1], אם בביטול גזירות רעות שחרשה עליהם מלכות הרשעה ברוסיה ובפולין, אם בריבוי פעלים להרבצת תורה וחיזוק הדת, אם במלחמתו הקשה ב״מחדשים״ המסוכנים שזממו לחבל בכרם ישראל ואם בתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של אגודת ישראל. ברם, די אם נתוודע מעט אל עצמת השנאה שרחשו לו המשכיליםבדורו, הרואים אותו בצדק כ״אויב מספר 1״ שלהם, המסתערים בשצף־קצף על ראש ״הלשכה השחורה״ (כפי שהם כינו את הלשכה הרבנית בקובנא של הגאון רבי יצחק אלחנן, שהתנהלה על ידו) והחורקים־שן לנוכח כל הצלחה שלו להכשיל את מזימותיהם, למקרא כל מאמר מפרי־עטו החושף את קלונם ברבים ומגלה את פרצופם האמיתי — בשביל לעמוד על רום קומתו הרוחנית של האיש, בו ראו אויבי ה תורה את הכתובת הלגיטימית לכל החצים והבליסטראות אשר גורו במטרה לפגוע בחומת אש־סיני.

ספריו

אחת ממהלומות־המחץ שהנחית הגר״י ליפשיץ על ספרות ה״השכלה״, שנואת נפשו, היא יצירתו בת שלושת הכרכים: ״זכרון יעקב״, שהסירה את הלוט מעל פני היסטוריה יהודית בת 100 שנים תמימות, שהסופרים המשכילים סילפוה ביודעין. [2]