מילת אברהם
מילת אברהם הוא המוארע בו מל אברהם אבינו את עצמו ואת אנשי ביתו, בהיות בן 99 שנה, בהוראת הקב"ה.
הציווי
אברהם אבינו (וכמוהו שאר האבות), שמר את כל התורה והמצוות[1].
רק מצוה אחת, ברית מילה, לא קיים אברהם עד היותו בן 99 שנים. הסיבה לכך היא, שבכל המצוות שקיים אברהם לפני הברית, הוא קיים אותם בשלמות אך בהגבלה שלו בתור נברא. ולכן חכה שיהיה זה בציווי ה', ועל ידי הציווי של ה', ימשיך אור הרבה יותר נעלה - הבא מכוחו של המצווה - ה'[2].
בעקבות המילה
גילוי בלשון הקודש
קודם המילה[3] היה ה' מתגלה אליו בבחינת מחזה. "מחזה" הוא ראיה בלשון ארמית. כי לפני שנימול, יכלו המלאכים לקטרג על שה' מתגלה לאדם שאינו מהול. ולכן התגלה ה' בארמית, כי המלאכים אינם מבינים ארמית, ולא יקטרגו.
ולאחר שנימול, כבר לא היה פתחון פה למקטרגים, ולכן התגלה אליו ה' בלשון הקודש ("וירא"), שמורה על גילוי עליון יותר.
כמו שאומר הפסוק[4]: "וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום.".
בפסוק זה מרומזים כמה מהמעלות שהיו בגילוי זה - שלאחר הברית מילה:
- "וירא אליו ... והוא יושב" הגילוי שהיה לאברהם אחרי (ובגלל) שנימול, הוא שהתגלתה אליו מדרגה עליונה ביותר של שם הוי"ה ללא ההעלם והכיסוי של שם אלוקים; ומצד שני, האור הנעלה הזה חדר בגופו הגשמי, עד שהגילוי הזה היה כשאברהם ישב - "והוא יושב". שהגילוי הנעלה מאיר בו בהתיישבות[5].
הערות שוליים
- ↑ גמרא מסכת יומאכח, ב.
- ↑ תורה אור פרשת וירא.
- ↑ זהר חלק א פח סוף עמוד ב.
- ↑ בראשית י"ח, א.
- ↑ דבר מלכות וירא.