מילת אברהם
מילת אברהם הוא המוארע בו מל אברהם אבינו את עצמו ואת אנשי ביתו, בהיות בן 99 שנה, בהוראת הקב"ה.
הציווי
אברהם אבינו (וכמוהו שאר האבות), שמר את כל התורה והמצוות[1].
רק מצוה אחת, ברית מילה, לא קיים אברהם עד היותו בן 99 שנים. הסיבה לכך היא, שבכל המצוות שקיים אברהם לפני הברית, הוא קיים אותם בשלמות אך בהגבלה שלו בתור נברא. ולכן חכה שיהיה זה בציווי ה', ועל ידי הציווי של ה', ימשיך אור הרבה יותר נעלה - הבא מכוחו של המצווה - ה'[דרוש מקור: יש על זה בטוח בשיחה של הרבי].
בעקבות המילה
לאחר שנימול אברהם אבינו, זכה לקבל גילוי אור נעלה הרבה יותר, מהגילויים שקדמו אליו. כמו שאומר הפסוק[2]: "וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום.".
בפסוק זה מרומזים כמה מהמעלות שהיו בגילוי זה - שלאחר הברית מילה:
- "וירא אליו ... והוא יושב" הגילוי שהיה לאברהם אחרי (ובגלל) שנימול, הוא שהתגלתה אליו מדרגה עליונה ביותר של שם הוי"ה ללא ההעלם והכיסוי של שם אלוקים; ומצד שני, האור הנעלה הזה חדר בגופו הגשמי, עד שהגילוי הזה היה כשאברהם ישב - "והוא יושב". שהגילוי הנעלה מאיר בו בהתיישבות[3].
הערות שוליים
- ↑ גמרא מסכת יומאכח, ב.
- ↑ בראשית י"ח, א.
- ↑ דבר מלכות וירא.