פנחס טייץ
הרב מרדכי פינחס טייץ (ח' בתמוז תרס"ח - ד' בטבת תשנ"ו) היה רבה של העיר אליזבת שבניו ג'רזי, חבר נשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, גזבר "עזרת תורה" ומראשי ועד ההצלה.
תולדות חייו
נולד בעיר סובאט שבלטביה לאביו הרב אברהם בנימין לאמו מרת שיינע סירא.
למד בישיבת פוניבז' במשך שנתיים ואחריהן שנה נוספת בישיבה בריגה.
בתרפ"ד נסע ללמוד בישיבת סלובודקה. פעל רבות לבחירתו של ר' מרדכי דובין, חסיד חב"ד, חברו לספסל הלימודים בריגה, לבית הנבחרים הלטבי. בשנים שלאחר בחירתו סייע לדובין בעניינים רבים בקהילה היהודית והתמנה כמזכיר אגודת ישראל בלטביה.
נסע לדווינסק שם פגש את הרב יוסף רוזין "הרוגאצ'ובר", שחלק מספריו ראו אור על ידו.
בשנת תרצ"ה נישא לבתיה, בתו של רבה של אליזבת שבניו ג'רזי הרב אלעזר מאיר פרייל, שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו.
עד תשי"ג כונן את מוסדות הקהילה, ודאג לבניית בית כנסת חדש, ובנינים חדשים לבתי הספר ולתלמוד התורה והישיבה הקהילתיים .
בתשכ"ו נסעו הרב טייץ ורעייתו לביקור ראשון במוסקבה שמעבר למסך הברזל. הם התמידו בשנים הבאות בביקורים אלו, יצרו קשר עם יהודים, ודיווחו בארצות הברית על מצב היהדות ברוסיה הסובייטית.
הרב טייץ הדפיס חומרי הסברה יהודיים והגניב אותם לרוסיה. הוא הקים למטרה זו ארגון בשם "מהיר": מפעל הצלת יהודי רוסיה. הארגון סיפק טליתות ותפילין, מזוזות וסידורים למבקשים בברית המועצות.
|
יום אחד, לפני נסיעה לרוסיה, הגיע אלי מישהו בשליחות הרבי ונתן לי חבילה של סידורים וחומשים וכמה זוגות תפילין. עד כאן היה הכל כרגיל. התרגלתי כבר, זה זמן רב, שאינני שואל ואינני מתפלא מניין יודע הרבי כל פעם שמתכונן אני לנסוע לרוסיה. הרבי ידע שלי קל יותר עם השלטונות והיה מנצל את נסיעתי להכניס לרוסיה תשמישי קדושה. ״אולם הפעם היה משהו שונה, קצת מפתיע: בנוסף לתשמישי קדושה, הוא נתן לי גם ספר תניא קטן ואמר לי: יאת זה הרבי אמר שלא תיתן לא־ אחד, רק תיקח עמך את זה בנסיעה לרוסיה׳. ”ביום השלישי לשהותי במוסקווה (לאחר שב׳׳ה הצלחתי גס הפעם להכניס את כל תשמישי הקדושה ולהעבירם ליעדם), כשיצאתי לאחר תפילת ערבית מבית-הכנסת הגדול ופסעתי כמה רחובות, התנפלו עלי לפתע, בסימטה די חשוכה, שני צעירים, וגררו אותי בכוח לתוך מכונית מבלי שהספקתי לפצות פה. כמובן שבתחילה מאוד נבהלתי, אבל מיד הם הציגו עצמם כשני צעירים חב׳׳דיים שמעוניינים לשוחח עמי על עניין דחוף, והדרך היחידה להביאני בלי חשד לביתם הימחתרתי׳ היתה ה׳חטיפה׳ הזו. מובן מאליו שסלחתי להם… ״שני הצעירים הללו לא הכבירו במילים.. הם רצו להעביר דרכי לרבי שתי שאלות מאוד־מאוד בוערות.. המבוגר יותר ביקש לשאול את הרבי: היות שנודע לו ממישהו שהק.ג.ב. מחפשים אותו ולכן מצד אחד כדאי שיברח ממוסקווה לעיר אחרת, אלא שאז תתבטל כל הפעילות המחתרתית הגדולה שלו (שהרבי יודע עליה). השני, הצעיר יותר, ביקש לשאול: היות וכמה יהודים לאחרונה הגישו וקיבלו אשרת יציאה לארץ, האם להגיש בקשה (שאז הוא מסתכן שיאבד מיד את מקום עבודתו כמהנדס בכיר, כי הס יפטרוהו ברגע שיגיש את הבקשה וייתכן שבכלל לא יאשרו לו וכך ייצא קרח מכאן ומכאן), או, למרות הכל להסתכן ולהגיש את הבקשה. ״ואז, כשהתארכה השיחה וזרמו הניגונים והדמעות, סיפרתי להם לפתע על ספר התניא שהרבי נתן לי לפני נסיעתי הנוכחית תוך נקשה שאשא זאת עמי בעת הביקור. ׳וזה נמצא עכשיו אצלך!, – שאלו אותי שניהם בהתרגשות. ׳כן׳, עניתי להם והוצאתי מכיס מעילי את התניא. ״אינני יכול לתאר לך את ההתרגשות שאחזה בהם. ׳זה תניא שהרבי עצמו נגע בו השבוע בידיו הקדושות,, הם חזרו ומלמלו בהתרגשות רבה תוך שהם ממשמשים שוב ושוב את הספר, ורק אז הבנתי מה זה חסיד. ׳׳והנה, לפתע, אחד מהם פרץ בצעקה וחשבתי שקרה לו משהו. ואז הוא מצביע לי על עמוד. מתברר שתוך כדי משמוש הוא הבחין שיש קפל בדף אחד (כעין סימן שאדם עושה לעצמו כשהוא אוחז באמצע ספר) והמילים הראשונות של העמוד הזה (קונטרס-אחרון קסב) הן: ״שהשעה דחוקה לו ביותר ואי־אפשר לו בשום אופן להמתין״. ״הנה תשובה ברורה לשאלה שלי״ – הוא צועק לי נרגש – ״הרבי אומר שעלי לברוח מיד ממוסקווה ואינני יכול להמתין״. ואז, לאחר דקה ארוכה של הלם, כמו קוראים האחד את מחשבות רעהו, מתחילים לחפש אם יש עוד סימן. ו..כן. היה בספר הזה עוד עמוד אחד מקופל. עמוד לח ב״ליקוטי-אמרים״, והמילים הראשונות בעמוד היו ״להיכנס לארץ׳׳.. הספק אם להגיש בקשה לאשרת-יציאה הותר במקום.. ״הם ביקשוני כמובן להשאיר אצלם את התניא, אבל אמרתי להם שהרבי אמר לי שאשאיר זאת אצלי. ומאז ועד היום, כשמזדמן לי לראות וללמוד בספר הזה, אני נזכר בהתרגשות בשליחות השמימית הזאת״. |
דף השבוע
החל משנת תשי"ג הגיש הרב טייץ תוכנית שבועית ברדיו בשם "דף השבוע" ובה לימד דף מן התלמוד הבבלי. השיעור הועבר ביידיש בתקווה ששמיעת השפה תעורר זכרונות בקרב יהודים שהתרחקו מהמסורת ושפת אמם תזכיר אותה להם.
שיעורי דף השבוע הועברו על ידי הרב טייץ במשך 35 שנים, החל בשנת תש"מ החליף אותו לעיתים בנו.
קשריו עם חב"ד
הרב טייץ עמד בקשרים עוד עם אדמו"ר הריי"צ. כאשר פגש את אדמו"ר הריי"צ בריגה לראשונה, כבר אז ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ שיקים ישיבה חסידית בעיר[1].
לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ לניו יורק, והקים את ישיבת תומכי תמימים, פנה אליו הרש"ג שיגיד ברדיו: "יש ישיבה בניו יורק!".
כמו כן הרבי עודד את הרב טייץ לעשות שיעורים ברדיו. באגרת משנת תשי"ד כותב לו הרבי על שיעורי הגמרא של "הדף השבועי" ברדיו: "הנני בזה לכפול ברכתי, אשר יצליח לבסס השיעור לחזקו ולהרחיבו הן בכמות והן באיכות".
פעמים רבות נשלח הרב טייץ בשליחות הרבי לרוסיה להעביר מסרים וחפצים לחסידי חב"ד ברוסיה.
בעת מאבקו של הרבי בהצלת קברו של רבי נחמן מברסלב, נעזר הרבי בקשריו של הרב טייץ בשלטונות בשביל להציל את הקבר[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ על אף היותו ליטאי
- ↑ הצלת הקבר ע"י הרב והרב טייץ