יחזקאל הימלשטיין
הרב יחזקאל הימלשטיין שימש כמשגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש וכמשפיע בישיבות תומכי תמימים גוסטינא, תומכי תמימים הומיל, תומכי תמימים חרסון ותומכי תמימים קרמנצ'וג. נרצח ע"י הנאצים בלטביה.
תולדות חייו
ר' יחזקאל הימלשטיין נולד[1] לאימו מרת בלומה בשנת תרמ"ה לערך, בעיירה החסידית שצעדרין. על ימי ילדותו לא ידועים פרטים רבים ולא קיים מסמכנים המתעדים על חייו. אימו מרת בלומה היתה אחות אביו של ר' יחזקאל פייגין, מזכיר אדמו"ר הריי"צ. ר' יחזקאל למד בשנים הראשונות של ישיבת "תומכי תמימים" בעיירה ליובאוויטש. הוא נודע כמתמיד ושקדן גדול, מה שהוביל לידיעותיו הרבות בתורה. כמו רבים מחבריו התמימים קיבל 'סמיכה' לרבנות ונתמנה להיות עוזר הרב בעיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש, אולם לאחר תקופה חדל מלשמש עוזר לרב ושב לליובאוויטש, שם נתקבל למשגיח כללי ב'חדרים' וב'שיעורים'.
בליובאוויטש
ר' יחזקאל זכה לאמונם של רבותינו נשיאינו, וצעירותו הוקדשו כל שנות חייו ל"תומכי תמימים". כל חייו עסק בכך, ובפרט לאור העובדה המצערת שלר' יחזקאל ואשתו לא נולדו ילדים, מה שגרם לכך שעיתותיו היו בידו יותר מאשר כל רב או משפיע אחר בישיבה.
בליובאוויטש היו קיימות שלוש מחלקות - 'חדרים', 'שיעורים' ו'זאל'. ה'חדרים' - היו מיועדים לתלמידים הצעירים כהכנה והקדמה לכניסה ללימודים בישיבה, ה'שיעורים' - לתלמידים שעדיין לא היו מסוגלים ללמוד רק לבדם והיו זקוקים לשיעורים מסודרים, וה'זאל' - לתמימים שלמדו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "פארזיך" בחברותות, על פי סדר שנקבע על ידי הנהלת הישיבה.
תחילה, ייסד אדמו"ר הרש"ב את הישיבה במתכונתה כ'זאל'. אולם עם השנים החל ביקוש רב שגם תלמידים צעירים יותר ילמדו בליובאוויטש, ובשנת תרס"ד הוקמה הכיתה הראשונה לצעירים והיא היתה בת שמונה תלמידים. טווח הגילאים נע בין עשר לחמש עשרה שנים.
במשך שלושת השנים תרס"ד, תרס"ה ותרס"ו גדל מספר הבחורים הצעירים לאין ערוך, והחדרים והשיעורים מנו כבר חמש כיתות: ב'חדרים' שלוש כיתות – אחת מהן בת ט"ו תלמידים ועוד שתיים כל אחת בת י"ב תלמידים, וב'שיעורים' היו שתי כיתות – שיעור א' עם ארבעים תלמידים ובשיעור ב' שלושים תלמידים.
בתחילת שנת עת"ר – שש שנים בלבד לאחר שנפתחו החדרים והשיעורים עם שמונה תלמידים – היו בחדרים ובשיעורים כמאתיים תלמידים, ועל כולם הופקד כמשגיח כללי ר' יחזקאל.
במסגרת תפקידו השגיח ר' יחזקאל על סדרי הלימוד, בחן את התלמידים וכמו כן דאג לשכן הן את התלמידים הצעירים והן את התמימים הבוגרים באכסניות. מקום הלינה של התלמידים היה באכסניות[2] וגם אצל בעלי בתים. היו בחורים שר' יחזקאל הלין בבית הרבנית הזקנה מרת רבקה ואפילו בבית אדמו"ר הרש"ב. גם אצל חלק מצוות הישיבה התאכסנו בחורים – לדוגמא בבית המשפיע ר' גרונם ובביתו של ר' יחזקאל בעצמו. לבד מזאת, שיבץ ר' יחזקאל את התמימים בבתי משפחות אנ"ש בעיירה ליובאוויטש לאכילת 'ימים' ולמי שהיה זקוק לכך – היה מעניק 'הקצבה', תמיכה כספית חודשית לכלכלתו מאחת הקופות שהיו תחת הנהלתו. תחילה למדו תלמידי ה'חדרים' באחד הבתים ואילו תלמידי ה'שיעורים' בחצר ביתו של נשיא הישיבה אדמו"ר הרש"ב.
פטירתו
לאחר שבשנת תרח"צ, עבר ללטביה, פלשו הנאצים ימ"ש ללטביה. בי' כסלו תש"ב., הגרמנים הובילו יהודים רבים בכוח אל תוך בית הכנסת ובאכזריותם העמידו יהודים רבים אחרים בחוץ כדי לצפות במחזה הנורא. חסידים רבים ור' יחזקאל הימלשטיין היו בתוך בית הכנסת, אך למרות הפחד והאימה מסרו החסידים את נפשם באופן של 'למעלה מן הדעת'. ר' איצ'ע דער מתמיד התעטף בטלית והתעטר בתפילין, פתח את ארון הקודש, הוציא ספר תורה ואמר-זעק: "אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו לעשות זאת מתוך שמחה". הוא הניח את ידו האחת על כתפו של הרב אליהו חיים אלטהויז ואת השניה על כתפו של הרב יחזקאל פייגין ויחד הם יצאו בריקוד כשהם שרים בתוך כך את ניגון ה'הקפות'. תוך כדי שירתם להבות האש התפשטו בכל בית הכנסת והחסידים הי"ד נספו. באותה עת, לא הודיעו עדיין לאדמו"ר הריי"צ על הירצחם של החסידים, והוא כתב לר' מרדכי דובין מכתב ובו התעניינות אודות מצבם של החסידים בריגה ואודות "חאטשען דאנקרע" - ר' יחזקאל הימלשטיין. הרב יהודה לייב גרונר, מזכיר הרבי סיפר שיום אחד בשנת תש"ה הובהל הרבי לבוא מיד לביתו של הרבי ריי"צ. בבואו מצא את הרבי ריי"צ כשהוא שוכב על הארץ ללא הכרה, והרופאים מתאמצים להשיב את נפשו. לאחר בירור, העלה הרבי שההתעלפות ואיבוד ההכרה אירעו באמצע קריאת מכתב. מישהו מבני-הבית מצא את המכתב מונח על שולחן הרבי הריי"צ, וכשעיין בו מצא שאחד החסידים תיאר בו בפרוטרוט כיצד הנאצים סגרו את בית הכנסת ושפכו עליו נפט, ור' חאטשע פייגין, ר' איטשע מתמיד ועוד חסידים היו בפנים, וכך יצאה נשמתם בקדושה ובטהרה. ושכנראה, מרוב צערו בקריאת המכתב התעלף הרבי ריי"צ ואיבד את ההכרה.
לקריאה נוספת
- אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הרש"ב.
- אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.
- תולדות חב"ד ברוסיה הצארית.
ועוד.