המשך וככה תרל"ז
המשך וככה תרל"ז הוא המשך מאמרי חסידות של אדמו"ר המהר"ש הנחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים בתורת החסידות ומכונה "וככה הגדול"[1].
ההמשך כולל מ"ו מאמרי חסידות הכוללים קל"ה פרקים. מתחיל מדיבור המתחיל "וככה תאכלו אותו", חג הפסח תרל"ז, ומסתיים בשבת פרשת שמות תרל"ח.
ההמשך נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ה על ידי הרבי שהיה ממונה על הדפסת ספרים קה"ת באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' שמואל סופר. כמה עשורים לאחר מכן הודפס מחדש באותיות מרובעות בכמה הוצאות[2].
אודותיו
אדמו"ר הרש"ב כתב[3] אודות ההמשך, בחורף תרל"ח, תוך כדי מהלך כתיבתו: "..ומוס"פ מאמר חסידים ואנשי מעשה מאמר נפלא אשר אמר כ"ק אאמו"ר שליט"א בחג הסוכות העבר ויקבלו עונג מאמר זה כי נפלא הוא".
ובחודש טבת תרל"ח כותב אודותיו[4] "וגם הוא מאמר עמוק מאוד בקבלה מראשו ועד גמירא, עמוק עמוק מי ימצאנה, וגם הלשון בקיצור נמרץ".
ועוד סיפר אודותיו אדמו"ר הרש"ב: "בשנת תרל"ח כשסיים אדמו"ר מהר"ש נ"ע ההמשך "וככה", קראני, ציונה להמשרת להביא יין טאָקאַיער, ציוני לסגור הדלת, ואמר לי בא ונשמח אני ואתה"[5].
באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא מתייחס כמה פעמים להמשך ולשליחת העתקים ממנו למקומות שונים, ואף מצווה להרב מאיר שלמה ינובסקי (סבו של הרבי) ש"בימים הראשונים דחה"פ הבע"ל יתחיל ללמוד את הדרוש וככה הגדול וילמוג אותו בכ"י איזה שעות, ולא יניחו באמצע כ"א יגמור אותו בעז"ה. ואם לימוד עם חתנו ש"ב הר' שי'[6] מה טוב"[7].
הרבי הפליא במעלת ההמשך ודיבר אודותיו בכמה הזדמנויות. הרבי התעכב לבאר את כינויו "המשך הגדול", שיש בו הפלאת הגדלות. אך עם כל זה אינו מגיע להפלאת הגדלות של המשך תרס"ו. הרבי השווה ביניהם, שהמשך תרס"ו לגבי המשך "וככה" הוא כמו חסידות לעומת נגלה. או אפילו כמו תורה שבעל פה לגבי תורה שבכתב. "המשך וככה הוא בסגנון של נגלה קבלה וחסידות, ובקיצור, ורק בהמשך תרס"ו בא ה"מעיין" בהרחבה"[8].
בשיחה אחרת[9] ביאר, שעניינו של ההמשך קשור עם עניינו של אדמו"ר המהר"ש - לכתחילה אריבער. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו היתה בחג הפסח שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "המשכים" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת[10]. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מסדר. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של לכתחילה אריבער[11].
הרבי חיבב את ההמשך הזה מאוד, והיה מצטט פעמים רבות מדברי ההמשך אודות מעלת תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, מחמת המעלה בתענוג הבורא על תענוג הנברא, ועוד שורה של נושאים יסודיים בתורת החסידות.
פעמים רבות היה הרבי נכנס לסוכתו וההמשך "וככה" בידו. ובשנים הראשונות, כשחסידים היו מברכים על הלולב של הרבי בנוכחות הרבי עצמו בסוכתו האישית, היו רואים שהרבי לומד במשך זה. הרבה מאמרי חסידות של חג הסוכות מיוסדים על מאמרי ההמשך "וככה".
הדפסת ההמשך
ההמשך נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ה על ידי הרבי שהיה ממונה על הדפסת ספרים קה"ת באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' שמואל סופר.
בפתח מהדורת ה'תש"ה נדפסה הקדשה נדפסה הקדשה על ידי אדמו"ר הריי"צ, לעילוי נשמת אמו הרבנית שטערנא שרה[12].
במכתב כ"ג טבת תש"ה כתב הרבי[13] "נמצא עתה בדפוס .. המשך וככה .. לאדמו"ר מהר"ש נ"ע .. אלא שמפני תנאי הזמן איני יודע מתי יוגמר, תקותי במשך ב-ג חדשים".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סקירה קצרה אודות ההמשך
- תורת שמואל ספר תרל"ז חלק ב' בהוצאת קה"ת ניו יורק תשע"ג באתר היברו בוקס
- שיעורים בהמשך מאת הרב חיים שלום דייטש
הערות שוליים
- ↑ בפתח דבר להוצאה הראשונה בתש"ה כתב הרבי: "המשך "וככה - תרל"ז" הנדפס בזה, עשה בשעתו רושם גדול בעולם החסידים ונתפרסם בכמה העתקות. בכת"י דרושי דא"ח מובא בשם "וככה הגדול"
- ↑ ה'המשך' שהרבי חיבב בהוצאה חדשה ומשופרת
כ"ג מנחם אב תשע"ג
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' א
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג עמ' א
- ↑ תורת מנחם - רשימת היומן עמ' שנח
- ↑ הרב לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' רנב
- ↑ שיחת אחרון של פסח תש"ל
- ↑ שיחת אדר"ח אייר תשמ"א
- ↑ שיחת י"ג תשרי תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ'163
- ↑ שיחת י"ג תשרי תש"נ. התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 113
- ↑ במהדורות הבאות הובא צילום הקדשה זו
- ↑ אגרות קודש אד"ש ח"ב עמ' ע"ג