אורה
אורה הינו סוג מיוחד באור, ומופיע בשלוש משמעויות:
א) אורה - בלשון נקבה, שהיא בחינת "מקבלת", שהיא למטה מבחינת אור כגון:
- אור הלבנה המקבלת מהשמש.
- האור המאיר בעולמות בי"ע, המקבל מאור האצילות.
- ספירת המלכות המקבלת מהמדות (ז"א).
- תורה שבעל פה, להיותה מקבלת מתורה שבכתב.
- האור וההתעוררות בעבודת האדם מלמטה למעלה - באתערותא דלתתא, ובלשון הקבלה: העלאת מ"ן של כנסת ישראל (בחינת נוקבא).
ב) אורה - מפיק ה', שענינו מפעיל את האור (פועל יוצא), והיא למעלה מבחינת אור, בהיותה מקור לאור. כגון:
- התורה שהיא מקור האור והחיות של כל העולמות.
- מקור התורה שהוא מקור אור התורה.
ג) אורה - אור ה', הרכב של שתי מילים. כגון:
- אור של ה' תתאה משם הוי' - מלכות.
- אור של חמישה חומשי תורה - אור התורה.
- אור של שם הוי', והיינו האור שמאיר בשם הוי', והוא למעלה משם הוי'.
מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הליקוטים ערך אורה, שערי אורה בסד"ה וקבל היהודים פל"ב ואילך, לקו"ש חלק ג' 918, חלק י"א 343-324
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")