שלום דובער ליין

הרב ליין בתצלום משנותיו בארץ הקודש

הרב שלום דובער ליין (ה' אייר תרפ"ה-כ"ה ניסן תשכ"ח) היה איש חינוך תושב כפר חב"ד שפעל במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. בין תפקידיו החינוכים שימש כחבר בוועדת החינוך של מוסדות בית רבקה וכמנהל בית הספר לבנות ביפו. נודע כבעל כשרון דיבור רהוט, וייצג את חסידות חב"ד פעמים רבות במסגרת ערבי חב"ד ותכניות רדיו של 'קול ישראל'.

תולדות חיים

נולד בה' אייר תרפ"ה ברוסיה, לאביו הרב יהושע ליין ואמו הרבנית מרת רישא, כצאצא למשפחת חן החב"דית.

כבר בגיל צעיר ביותר למד ב'חיידר' יחד עם התלמידים המבוגרים, ידע את התפילה בעל-פה והיה בקי בכתב רש"י ועוד.

עם סיום מלחמת העולם השניה יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים נוספים במסגרת 'יציאת רוסיה' המפורסמת, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם נישא בחודש אלול תש"ו לרעייתו מרת פרידא בתו של הרב אלתר אליעזר רוקח.

במהלך השנה שלאחר החתונה למד כתלמיד מן המנין בסניף תומכי תמימים שהוקם במחנה, ובמקביל לימד קבוצת נערים בגיל צעיר יותר.

העלייה לארץ הקודש

מפוקינג נסעו ר' שלום בער ורעייתו לצרפת, ובשנת תש"ט קיבלו הוראה מאדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ ישראל, לשם הגיעו בחודש סיון תש"ט, ולאחר תקופה קצרה בה התגוררו במעברה, התיישבו בכפר חב"ד, יחד עם קבוצת חסידים שהיו מראשוני התושבים במקום.

מול הבית בו התיישבו בני משפחת ליין, היתה באר מים שעמדה בתוך מבנה נטוש, והמתיישבים החדשים החליטו להפוך את חלק המבנה בו נמצאת הבאר למקווה טהרה, ולצורך כך שיפצו בית זה כשר' שלום בער מצטרף לעבודות על אף שלא היה לו נסיון קודם בכך, ובהמשך אף מונה לשמש כבלן ולתפעל את המקווה, ולצורך כך היה קם מידי בוקר בשעה מוקדמת על מנת להסיק את התנור כדי שהמים יספיקו להתחמם עד השעה בה מגיעים האנשים לטבול.

בשדה החינוך

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשי"ג, הוצע לו להצטרף לצוות החינוכי בבית הספר החדש בזרנוגה שנפתח באותם ימים במסגרת 'רשת אהלי יוסף יצחק', ולאחר שקיבל את ברכתו של הרבי, העביר את הסכמתו לממונים ועבד בבית ספר זה במשך שנתיים, ולאחריהם עבר ללמד בבית ספר חב"ד לבנים ביפו, ובהמשך התבקש לנהל את בית הספר חב"ד לבנות בעיר ולקח את התפקיד על עצמו לאחר שקיבל את ברכתו של הרבי.

במקביל לימד באותן שנים בשעות הערב בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, והיה מעביר קורסים מזורזים בהוראה לתלמידי התמימים שהצטרפו לבתי הספר של הרשת ללא שהיה להם ידע מקדים בחינוך ובהוראה.

תפקידים נוספים

בשבתות, היה הרב ליין ממונה על אמירת מאמרי חסידות בשבתות בשעת רעוא דרעוין.

במשך למעלה מעשר שנים היה ר' שלום בער עורך אחראי של בטאון חב"ד, ומאז הגיליון השמיני, י"א ניסן תשט"ו מופיע שמו כעורך אחראי של הביטאון. בנוסף, היה גם חבר בועד החינוך של מוסדות החינוך לבנות בכפר חב"ד – בית רבקה.

כאשר החל הרבי לדרוש מהחסידים לפעול תחת הסיסמא 'ופרצת' וקיומם של ערבי חב"ד - הצטרף הרב ליין לפעילות והיה נואם לעיתים קרובות בערבים אלו, ואף היה מוזמן מעת לעת להתראיין ברדיו 'קול ישראל'.

פטירתו והנצחתו

נפטר בכ"ה ניסן תשכ"ח.

בקרן המחנכים שהוקמה לזכרם של עובדי הרשת, הוקמה קרן מיוחדת לעילוי נשמתו, ומכספי הקרן סייעו בהלוואות נוחות למורי הרשת שעורכים שמחות משפחתיות.

משפחתו

• בתו מרת רישא, אשת הרב זאב יחזקאל כ"ץ - מגבאי בית חיינו 770, קראון הייטס
• בנו, הרב אלתר אליעזר ליין (זוגתו, מרת חי' דבורה לאה) - מעורכי הספר אבני חן על תולדות משפחת חן, קראון הייטס
• בתו מרת שטערנא שרה, אשת הרב ברוך וילהלם
• בנו, הרב יוסף יצחק ליין (זוגתו, מרת רבקה נעמי) - מנהל שותף בבית הדפוס 'The Print House', קראון הייטס
• בתו מרת רבקה וואלבערג ע"ה
• בנו הרב יהושע ליין (זוגתו, מרת פייגא עטיל) - קראון הייטס

לקריאה נוספת

• שניאור ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה

קישורים חיצוניים

• מכתבי רבותינו נשיאינו לרב ליין בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו