ספירת הגבורה

ספירת הגבורה היא הספירה החמישית מבין עשר הספירות. מבין עשר הספירות ספירת הגבורה שייכת לספירות המידות, והיא בקו השמאל במקביל לספירת החסד שבקו הימין.

בניגוד לספירת החסד, שענינה הוא האהבה וההשפעה במתינות בבחינת מים, ענין ספירת הגבורה הוא היראה, וההשפעה בתגבורת בבחינת אש. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד.

ספירת הגבורה היא מידתו של יצחק אבינו, שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של לעתיד לבא.

ענינה

ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין המידות, ועומד היא במקביל לספירת החסד. אלא שספירת החסד היא בקו הימין וספירת הגבורה היא בקו המשמאל. והענין הוא שספירת החסד היא בבחינת השפעה רבה, וספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין, שהיא השפעה בצמצום. משום כך ספירת הגבורה נקראת בפתח אליהו בשם "דרועא שמאלא", בניגוד לספירת החסד שהיא "דרועא ימינא".

בבחינת יראה

מידתו הפנימית של ספירת הגבורה היא מידת היראה. שענין היראה הוא בריחוק, לעומת מידת האהבהשהיא בבחינת קירוב. מידת היראה בעבודת ה' מיוחדת במצות יראת ה'.

השפעה בתגבורת

אף כי מבואר כי ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, הרי שבאופן פנימי ענינו הוא השפעה בתגבורת. וכיוון שהשפעה זו היא בתגבורת צריכה היא לבוא דווקא בצמצום.

מידתו של יצחק

העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של יצחק אבינו. ששלושת האבות הם בבחינת מרכבה לספירות חג"ת של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראתו בפחד ויראה, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק".

בעולמות

מקור הגבורות בעולמות הוא גבורה דעתיק, שהוא ספירת הגבורה של פרצוף עתיק יומין. גבורה דעתיק נקרית בשם בוצינא דקרדוניתא ובשם קו המידה, שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות.

מבואר ששם אלהי"ם הוא במידת הגבורה, שכאשר הקב"ה מתגלה בספירת הגבורה של עולם האצילות נקרא הוא בשם אלהי"ם.