פרשת תצווה
פרשת תצווה היא הפרשה השמינית בספר שמות (מפרק כ"ז פסוק כ' ועד פרק ל' פסוק י').
הפרשה בקצרה
הקדמה - בשבוע שעבר, פרשת תרומה, מסופרים פרטי ההדרכות לבניית המשכן (שלאחר מכן הוחלף בבית המקדש שנבנה בירושלים). בפרשת תצווה ממשיכה התורה לספר על שאר הכלים שהכיל המשכן ועל השימוש בהם וכן על בגדי הכהונה שלבשו הכהנים בעת עבודתם במשכן.
- ראשון - תיאור שמן הזית שבו השתמשו על מנת להדליק את המנורה. התורה מצווה שהמנורה תהיה דלוקה במשך כל עשרים וארבע שעות היממה. אהרן ובניו נועדים להיות כהנים והתורה מתארת את הבגדים המיוחדים שהוכנו עבורם. מדובר בחושן, אפוד, מעיל, כתובת, מצנפת ואבנט.
- שני - תאיור אופן הכנת חושן המשפט; הוא מורכב מארבע שורות שבכל אחת משובצות שלוש אבנים יקרות, ובסך הכל שתיים עשרה אבני החושן, אחת כנגד כל אחד מי"ב השבטים. החושן מכיל את האורים ותומים, דרכו ניתן לשאול את ה' שאלות ולקבל תשובות.
- שלישי - פרטים והוראות כיצד להכין את הבגדים לאהרן ולבניו, שאותם עליהם ללבוש בעת העבודה במשכן. עבודתו של אהרן היתה בקודש הקודשים ובניו עבדו בשאר חלקי המשכן, כגון העבודה במזבח ועוד.
- רביעי - תיאור תהליך ומעמד בו הוקדשו אהרן ובניו לעבודה במשכן. התהליך כלל את הבאתם לפתח אהל מועד, טבילה במקווה, הלבשתם בבגדי הכהונה (עליהם קראנו ב"שלישי") ולבסוף הקרבה של קרבן חטאת ושריפת קרבן על המזבח.
- חמישי - המשך תיאור המעמד של הקדשת הכהנים. התורה מצווה את פרטי הקרבת הקרבנות, הן קרבן שמוקרב על גבי המזבח, והן קרבן שמונף תנופה לפני ה'. התהליך כולו לקח שבעה ימים של הקרבת קרבנות והלבשת הבגדים.
- שישי - פרטי שריפת הקרבנות של כבשאחד מידי בוקר ואחד מידי ערב - קרבן תמיד. המצוה חלה בכל יום ובכל עת, ומכיון שבימינו אין לנו בית מקדש להקריב את הקרבנות, אנו לומדים פרשה זו בתורה בתפילה במקום ההקרבה. בסיום העלייה מבטיח הקב"ה לשרות בתוך בני ישראל.
- שביעי - תיאור הכנת מזבח הקטורת שמוצב לפני הפרוכת שנמצאת בכניסה לקודש הקודשים. הכהנים מקטירים על המזבח קטורת מידי בוקר כאשר הם מסדרים את נרות המנורה ומידי ערב כאשר הם מדליקים את המנורה. התורה מזהירה אותנו שלא להקטיר קטורת זרה.