ספר נביאים
נביאים הוא החלק השני בתנ"ך. בספר נביאים יש תשעה עשרה ספרים[1].
חלוקת הספרים
רגילים לחלק את ספרי הנביאים לשני חלקים, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תכנית ועניינית:
- נביאים ראשונים: ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל וספר מלכים
- נביאים אחרונים: ספר ישעיה, ספר ירמיה, ספר יחזקאל, וספר תרי עשר.
ספר תרי עשר מחלק לספר הושע, ספר יואל, ספר עמוס, ספר עובדיה, ספר יונה, ספר מיכה, ספר נחום, ספר חקוק, ספר צפניה, ספר חגי, ספר זכריה, ספר מלאכי.
מחברי הספרים
חז"ל מייחסים את ככתיבת הספרים באופן דלהלן:
- ספר יהושע - נערך בידי יהושע בן נון.
- ספר שופטים - נערך בידי שמואל.
- ספר ישעיה נערך בידי חזקיה וסיעתו.
- ספר ירמיהו נערך בידי ירמיהו.
- ספר יחזקאל נערך בידי אנשי כנסת הגדולה
בתורת רבותינו נשיאנו
הרבי אמר לכמה מוסדות אודות המעלה בלימוד ספר נביאים[דרוש מקור], וכן הרבי אמר שלעתיד לבוא ספר נביאים וכתובים יבטלו[דרוש מקור].
תקופת הנביאים
| ערך מורחב – נביאים |
תקופת הנביאים היא תקופה בה שרתה רוח נבואה על יהודים מרוממים ונעלים שהכניעו את יצרם ואת חומר הגוף, וזכו לשמש כממוצע המחבר בין עם ישראל לאלוקיו, החזירו את העם בתשובה וקירבו אותו לאלוקיו, והעבירו נבואות ושליחויות שונות מהקב"ה לעמו.
בשונה מהחכמים, ואפילו גדולי חכמי הקבלה, שאין משיגים כלל עצמות ומהות אלוקות רק ידיעת הישות, בשונה מכך לנביאים יש השגה מסוימת בידיעת המהות של הספירות אותם משפיע הקדוש ברוך הוא.