דוד יעקובסון
הרב דוד יעקובסון (באידיש: יעקאבסאהן, תרי"ב-?) היה רב העיירה ליובאוויטש בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, שהסמיך להוראה את התלמידים שלמדו בסניף המרכזי של ישיבת תומכי תמימים.
תולדות חיים
נולד בשנת תרי"ב בליובאוויטש לאביו הרב בן ציון יעקובסון.
בשנת תרכ"ו, בהיותו בן 14 שנים בלבד, נשא את רעייתו לאה בתו של הרב אברהם זליגסון שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה.
לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ב מונה על ידי אדמו"ר המהר"ש למלא את מקומו ברבנות העיירה. אצל רבותינו נשיאינו מופיע ש"היה למדן ובעל הוראה ביותר. ישנם מכתבים מאדמו"ר נ"ע אליו בחידושי תורה בנגלה. כשאירע שאלה חמורה במקוואות, גיטין ואין צריך לומר חליצה, היה אדמו"ר נ"ע קוראו ומתפלפל עמו בזה"[1]. וכן אדמו"ר הרש"ב התבטא בנוגע אליו: "בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות"[2].
יחד עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. אדמו"ר המהר"ש התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות".
תקופה קצרה לאחר שמונה לכהן כרבה של ליובאוויטש, הסתלק אדמו"ר המהר"ש ובנו וממלא מקומו אדמו"ר הרש"ב ניסה למצוא לרב יעקובסון מקום אחר בו יכהן ברבנות, ולמנות תחתיו בליובאוויטש רב מבוגר יותר. לצורך כך שיגר מכתבים לרב שמואל בצלאל שפטיל ולרב יעקב מרדכי בזפלוב שיתעניינו בשבילו האם ישנו מקום בו הוא מתאים לכהן כרב. הדבר אירע בחודשי החורף של שנת תרמ"ז ואף הועלתה הצעה מעשית בדבר העיירה סאראקע, אך בפועל הדבר לא בא לידי פועל, והוא נשאר לכהן ברבנות העיירה עד לפטירתו.
בתקופה בה כיהן ברבנות העיירה, הגיעה מעמדה של ליובאוויטש כבירת חסידות חב"ד לנקודת השיא בתולדותיה, והתגוררו בה קרוב ל-2,000 תושבים חסידי חב"ד והיא הפכה לבירת המחוז[דרושה הבהרה][דרוש מקור] היהודית שסיפקה סחורה ומקומות תעסוקה לכל יהודי האזור.
בזכרונותיו של הרב יהודה חיטריק מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. כך לדוגמה קרה כאשר הממשלה אסרה על אנשים פרטיים ליצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון עלה על הבימה בבית הכנסת המרכזי של העיירה והודיע שהדבר אסור מצד דיני התורה.
משפחתו
לו ולרעייתו לאה לה נישא כשהייתה בגיל 12 בלבד, נולדו 14 ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).
קישורים חיצוניים
- מכתב תשובה הלכתי שכתב לאדמו"ר הרש"ב מתוך הארכיון הלאומי הרוסי
- מכתב ההסמכה לרבנות שהעניק לרב גרשון חן - רב שיכון חב"ד בירושלים
הערות שוליים
- ↑ עמוד 12.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד ל.