ספר התורה של הרבי
ספר התורה של הרבי הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס לאחים מסלאוויטא. הספר הוענק לרבי על ידי הרב משה אשכנזי שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות בשמחת תורה.
היסטוריית הספר
בשנת תקצ"ד פרץ סכסוך בין מדפיסי דפוס ראם למדפיסי סלאוויטא בנוגע לזכויות ההוצאה לאור והמכירה של התלמוד בבלי. על רקע הסכסוך הופצו עלילות שונות על מנהלי בית הדפוס בסלאוויטא רבי שמואל-אבא ורבי פינחס שפירא, נכדיו של רבי פנחס מקוריץ, והם נאסרו על ידי הממשלה הרוסית.
הסכסוך הפך למחלוקת בין חסידים למתנגדים, כאשר המתנגדים צידדו בבעלי בית הדפוס בוילנא והחסידים באחים שפירא שניהלו את בית הדפוס בסלאוויטא.
בזמן המאסר בבית הכלא, הורשו על ידי השלטונות להכניס ספרי תורה לתאים הפרטיים בהם שהו, אך עקב התנאים הירודים של הצחנה והלכלוך ששררו במקום הם העדיפו שלא לחלל את קדושתו של הספר תורה, ועל כן הם למדו מתוך יריעות נפרדות שלא אוגדו בספר ולא נתקדשו בקדושתו החמורה של הספר תורה.
לאחר שישבו 17 שנים במאסר, הוכתר כצאר של רוסיה אלכסנדר השני שהעניק להם חנינה, ועם היציאה מהמאסר איגדו את יריעות ספר התורה שהצטברו בידם לאורך השנים, ותפרו אותם. עצי החיים בהם השתמשו היו אף הם בעלי ייחוס, היות וגולפו על ידי המגיד מקוזניץ ששלח אותם כתשורה לידידו ר' מיכל מזלוטשוב. כאשר הגיעו עצי החיים לידיו של ר' מיכל הוא הכריז בדביקות "בעצי החיים הללו עתידים לאחוז צדיקים גדולים".
במשך עשרות שנים עבר הספר אצל צאצאי משפחת שפירא מאב לבן עד שהולאם על ידי הממשל הקומוניסטי.
בשנת תרצ"ז נפדה הספר מידי ממשלת רוסיה על ידי הרב שמואל אבא שפירא שהיה צאצא ישיר של האחים מסלאוויטא, וקרוב משפחתו של אדמו"ר הריי"צ[1].
בשנת תש"ז הציע הרב שפירא לאדמו"ר הריי"צ לרכוש ממנו את הספר, אך אדמו"ר הריי"צ השיב לו שאף שהוא רוצה בכך, אין בידו את הכסף הדרוש לרכישה.
בשנת תשי"ד עלה שוב הענין על הפרק, ומי שהתעסק בכך היה הרב פינייע אלטהויז שניסה להגיע להסדר כספי עם משפחת שפירא, אך לא הצליח להשיג את סכום הכסף שביקשו.
רכישת הספר
כאשר נודע לרב משה אשכנזי על כך שספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק. הוא הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה על ידי הרב בנימין גורודצקי.
את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. כעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי שכדי שעל ספר תורה של הרבי לא יהיה אף פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את החוב בשלימותו, בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים.
הספר מגיע לרבי
הספר הגיע לידיו של הרבי בכ"ח אלול תשי"ד, ובראש השנה עלה הרבי לתורה וקרא בספר, ובד' תשרי כתב מכתב תודה לרב שפירא על הסכמתו למכור את הספר תורה ולהעבירו לידי הרבי.
ב ג' תשרי תשט"ו כותב הרבי[2] לרב משה אשכנזי:
מלבד רכישת ספר התורה עצמו, תרם הרב אשכנזי גם את המעיל המיוחד של הספר תורה, אותו הקדיש לעילוי נשמת אביו הרב מאיר אשכנזי שנפטר כחודש קודם לכן, ובמשך השנים הקפידו בני משפחת אשכנזי לחדש את המעיל מידי כמה שנים.
ספר התורה כיום
כיום, הספר מופקד למשמרת בתא מיוחד בצידו השמאלי של ארון הקודש ב-770, והוא משמש לקריאת המפטיר בימים הנוראים, חנוכה, ד' פרשיות ובמועדים נוספים.
קישורים חיצוניים
- ועד תלמידי התמימים, ספר התורה של הרבי - בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות שמחת תורה תשע"ג עמוד 45
הערות שוליים
- ↑ היה נשוי עם מרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש ובת דודתו של אדמו"ר הריי"צ (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית שטערנא שרה שניאורסון.
- ↑ קודש חלק כא אגרת ח'לא