משתמש:ישראל לייב/טיוטה

רב אסי היה אמורא מן הדור הראשון לאמוראים. מן העיר הוצל שליד נהרדעא שבבבל. היה תלמיד-חבר לרב. ורבו של רב יהודה. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.

פטירתו

כמבואר בתלמוד בללי, נפטר רב אסי בבבל, זמן קצר לאחר פטירת האמורא רב. על פטירתו מסופר בגמרא , כי שילא בר אבינא מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות נדה .

לפני שרב נפטר, רב אסי היה במחיצתו ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מהפסק הזה, אבל ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן - הורה לרב לרב אסי - "גרייה", כלומר: שכנע אותו בטעמים וראיות כי פסק זה אינו נכון. רב אסי לא שמע בבירור את קולו של רב, וחשב כי הוא אומר מילה דומה בארמית שמשמעותה שונה - "גדייה" , כלומר: אם לא יסכים לדבריך, כרות אותו על ידי שמתא. לאחר פטירתו של רב בא רב אסי לשילא ואמר לו כי רב חזר בו מפסקו. נענה שילא: אם היה רב חוזר בו מפסקו, הוא היה אומר לי זאת, שהרי ידע שנוהג אני על פי פסקיו. כאשר ראה רב אסי ששילא מסרב להשמע לדבריו, הוא הטיל עליו שמתא, כהוראתו של רב (כפי שחשב בטעות). בא אליו שילא ואמר לו: האם אינך דואג ממאמר חז"ל "והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה"?! נענה רב אסי: כוחי גדול כשל התנא איסי בן יהודה, שנקרא גם איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל, ואיסי בן מהללאל (השם איסי דומה לשם אסי), "אסיתא דנחשא דלא שלט ביה רקבא" - כרפואה שנוצרת על ידי ארס של נחש, שלא שולט בו רקבון.

נענה שילא בר אבינא: אני הוא שילא בר אבינא, פטיש החזק השובר את ארס הנחש. כאשר אמר זאת שילא, חלה רב אסי בחולי חמור, ולא יכול היה להרפא ממנו. כאשר נרפא מחולי אחד נפל לחולי אחר וחוזר חלילה, עד שנפטר. מיד לאחר שנפטר עוד לפני שנקבר רב אסי, אמר רב שילא לאשתו: הכיני לי תכריכים, נאלץ אני להפטר מכיוון שחושש אני מרב אסי שלא ילשין עלי אצל רב בשמים. אשתו הכינה לו תכריכים והוא נפטר. החכמים קיימו את שני ההלויות של שני החכמים שנפטרו באותו יום יחד, והחכמים ראו כי ההדסים של הדס, שאותם נהוג היה להניח על מיטתם של הנפטרים, פורחים ממיטה למיטה, והסיקו שהחכמים עשו שלום ביניהם, לאחר פטירתם.

כאשר מת, נעקרו כל האילנות בארצו באופן שמימי, כאות אבל.

גרסה אחרת אומרת שהיה באזור מבצר עם עבודה זרה וכשמת אז נחרב המבצר..

בתורת רבותינו נשיאינו

רב אסי מוזכר רבות בתורתם של רבותינו ומשפטים רבים של רב אסי מוסברים במאמרים של רבותינו נשיאנו.

באחד ממאמריו של אדמו"ר הריי"צ הוא מסביר קושיה של רב אסי בגמרא.

ישנו גם שיחה של הרבי , בו מתרץ קושיה ע"י סיפור מהגמרא של רב אסי.