רב ספרא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב ספרא (ד'ם' לערך – ד'צ"ח לערך), היה אמורא בבלי מהדור הרביעי.

תולדות חייו

רב ספרא למד אצל רבי אבא בארץ ישראל.

רב ספרא היה סוחר ידוע וזה היה עיסוקיו. רב ספרא היה ידוע כאדם שמנצל את הזמן ואינו מבטל רגע . על ניצול הזמן של רב ספרא מסופר שתבע אותו אחיו לפני רבא בענייני נכסי אביהם. כאשר שמע זאת רבא הוא פסק לטובת רב ספרא כיוון שמשום שידוע שהוא מנצל את זמנו אך ורק ללימוד התורה, בוודאי שעם עסק בנכסים זה היה למטרת נכסיו. עוד מעלה נוספת של רב ספרא הייתה האמינות בדבריו. במדרש מביאים אותו כדוגמא לאדם שאינו משקר ועושה את מה שאמר. ועוד מסופר על כך, שכאשר הגיע אליו אדם אשר רצה לקנות סחורה של רב ספרא , אך רב ספרא היה באותה עת בקראת שמע , ולא יכל לענות לו או לסמן לו. הקונה חשב שעליו להעלות את המחיר וכך רב ספרא ירצה למכור (מכיוון שהוא ירוויח יותר). כאשר רב ספרא סיים את קריאת שמע , ענה לקונה שהוא ימכור לו את הסחורה כפי שהציע תחילה, מכיוון שכך כבר רצה רב ספרא, ולמרות שיכל לשנות מדבריו ולמכור בהצעה השנייה, לא שיקר .

בתלמוד

מסופר [1] שר' אבהו שיבח את רב ספרא בפני המינים, ששימשו כפקידי השלטון בקסרין, שאדם גדול הוא, והם ויתרו לו על מכס של שלוש עשרה שנה. פעם שאלו המינים את רב ספרא לפירוש פסוק אחד, ולא ידע להשיבם. אמרו לר' אבהו: האם לא אמרת שאדם גדול הוא? אמר להם: לא אמרתי אלא גדול בתלמוד ולא במקרא . בנוסף לבקיאותו בתלמוד , רב ספרא היה ידוע כאיש אמין גדול. בגמרא[2] מפרשים שהפסוק "ודובר אמת בלבבו" [3] - כגון רב ספרא . ועוד מסופר בגמרא בנוגע לאמינותו של רב ספרא[4]: מר זוטרא בנו של רב נחמן ורבא ורב ספרא נפגשו בדרך. סבר מר זוטרא ששני החכמים באו לקבל את פניו. אמר להם: למה להם לרבנן לטרוח כל כך? אמר לו רב ספרא: אנו לא ידענו שמר יבוא, אילו היינו יודעים, היינו טורחים יותר. אמר לו רבא לרב ספרא: מפני מה אמר לו מר כך והביאו לידי חולשת הדעת? אמר לו רב ספרא: וכי נטעה אותו שיחזיק לנו טובה בחינם?.

התבטאות הרבי על רב ספרא

באחת התוועדויות [5] התבטא הרבי בהתוועדות יום ב' בחג השבועות (תשד"מ) :

"כידוע דרך העולם בימינו... כדרך התגרים, ועד כדי כך, שהתכונה להיות "דובר אמת בלבבו" היא מעלה מיוחדת שמצינו רק אצל יחידי סגולה מבני ישראל – "כגון רב ספרא"" [6]


הערות שוליים

  1. ע"ז ד:א
  2. מכות כד:א
  3. תהלים טו:ב
  4. חולין צד:ב
  5. התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 1941
  6. בבא בתרא פח,א. מכות כד,א.