חב"דפדיה:שאלות ותשובות/זכויות יוצרים

זהו אחד מדפי השאלות והתשובות של חב"דפדיה. אם לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם בדפים אלו, פנו לדף ברוכים הבאים בו יש מידע שעשוי לעזור לכם בצעדיכם הראשונים בחב"דפדיה. אם זה גם לא מספיק, דפי העזרה מכילים מידע מפורט יותר המסביר כיצד לבצע פעולות שונות בחב"דפדיה. אם גם שם לא מצאתם ישועה אתם מוזמנים לשאול את שאלתכם בדלפק הייעוץ, ואחד החב"דפדים ינסה בוודאי לעזור לכם.
כללי	קוראים	תורמים	מנהלה	עריכה	בעיות	זכויות יוצרים	שונות

בדף זה תוכלו למצוא תשובות לשאלות נפוצות על כל הקשור בנוגע לזכויות יוצרים.

מבוא

כולנו חפצים לראות בהתפתחות מהירה של חב"דפדיה, ותבוא הברכה על כל העוסקים בכך, אך כאשר אנו תורמים להתפתחותה של חב"דפדיה, חשוב מאד להקפיד שלא לפגוע בזכויות יוצרים.

נושא זה חשוב תמיד, אך במכלול חשיבותו גדולה כפליים, כיון שמכלול מעניקה לגולשים רשות לצטט ממנה הלאה, ולכן מי שמוסיף ערך למכלול תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו ערך זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב. מלבד העבירה על החוק והעוול שנעשה לבעל זכות היוצרים, בעת העתקה שאינה מורשית, כל ערך שמועתק למכלול ממקום אחר, פוגע אנושות במוניטין שלה, ומרתיע אנשים שהקפדה על זכויות יוצרים יקרה ללבם, מלהצטרף לכותבי חב"דפדיה.

להלן מספר הנחיות כלליות לשמירה על זכויותיהם של יוצרים אחרים ושאלות ותשובות המדגימות יישומים שונים של זכויות יוצרים. שימו לב לכך שדף זה אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי.

כללי

מה מוגן בזכויות יוצרים?

כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנות על פי חוק.

בין אם מדובר בסיפור, שיר, פזמון, מאמר, תסריט, שרטוט אדריכלי, ציור, איור, קריקטורה, צילום, סרט, אנימציה, תוכנית טלוויזיה, תוכנת מחשב, מפה גאוגרפית, ואף כוראוגרפיה ושרטוט של מעגלים חשמליים.

הגנת זכות היוצרים חלה הן על היצירה השלמה, והן על חלקים ממנה.

מה לא מוגן?

רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית.

מתי פגה זכות היוצרים?

ככלל, הדבר משתנה ממדינה למדינה וממדיום למדיום. בעיקרון, במדינת ישראל זכות היוצרים על יצירה פוקעת בתום 70 שנים ממות המחבר. ישנן יצירות אחרות, כמו תמונה, בהן פוקעת זכות היוצרים בתום 50 שנים מתאריך פרסום התמונה (או יצירת הנגטיב).

כיצד תישמר זכות היוצרים שלך? כל תרומה שלך למכלול מפורסמת תחת רישיון Creative Commons. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על ידי אחרים, שתופץ לעיני כל, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה בציון המקור - אין לפרסם אותה פה. עיין בנוסח הרישיון לפרטים נוספים.

אני בקשר עם בעל הזכויות ביצירה, שהסכים לפרסמה במכלול. מה התהליך שעליו לעשות? כחלק מתהליך אישור השימוש ביצירה (ראו הגדרה בסעיף "מה מוגן בזכויות יוצרים?"), תתבקש להעביר אישור מטעם בעל זכויות היוצרים, שיתועד בשרתי המכלול (ואם אתה בעל זכויות היוצרים, אישור מטעמך). יצירות שיועלו ללא אישור זה יימחקו לאחר מתן ארכה (לרוב מדובר בשבוע). האישור יהיה בפורמט שיקל על אימות המאשר (כתובת דוא"ל, חתימה) ולכן הודעת טקסט פשוטה לא תספיק. בעל זכויות היוצרים חייב להבין את משמעויות שחרור התוכן ברישיון החדש. לפירוט ראה בדף המכלול:OTRS.

שימוש הוגן

האם שימוש הוגן בתמונה או מלל מפר זכויות יוצרים?

בהגדרה שימוש הוגן הנו הפרה של זכויות יוצרים. המחוקק מאפשר הפרה זו בצורה מוגבלת ולמטרות לימודיות בלבד.

על פי כללי שימוש הוגן כאשר לוקחים תמונה (או מלל) מבעל הזכות מבלי רשותו, חייבים לקחת חלק קטן מהמלל או תמונה אחת מתוך תמונות רבות (לכל היותר שתים מאתר), לציין מיהו בעל הזכויות (במקרה של תמונה הלקוחה מאתר אינטרנט) ולרשום גם בערך עצמו מאין התמונה. יש לציין שהתמונה מוגנת בזכויות יוצרים, ולציין שהיא מוצגת במסגרת כללי שימוש הוגן - המשמעות היא, שבניגוד לרוב התמונות בחב"דפדיה, אין להשתמש בה לכל צורך שהוא באופן חופשי, אלא רק לצרכים לימודיים שאינם מסחרי

האם מותרת השמת תמונה בשני ערכים?

לדוגמה, עטיפת אלבום בערכי האלבום והלהקה? נראה שלא. שימוש הוגן הנו שימוש מינימלי - תמונת האלבום רק בערך על האלבום (אבל תמונת אלבום שעליה פני הלהקה אפשר לשים גם בערך על הלהקה - ולא רק על האלבום). אף שבמקרה זה יכולה להיות פרשנות שמתירה את שניהם, בשל היקף השימוש ב"שימוש הוגן" בחב"דפדיה - שהוא אדיר, מומלץ ללכת על הפרשנות המצמצמת יותר ולהחמיר. בכל מקרה אסור להשתמש בתמונה בערכים שאינם עוסקים בנושא הספציפי המופיע בתמונה, כמו ערך בנושא סוג המוזיקה וכדומה.

האם מותר לצטט את מילות שיר הפתיחה של סדרות בערכים עליהן?

אסור לצטט את מלוא השיר. הדבר אינו נופל במסגרת השימוש ההוגן. עם זאת, מותר תחת שימוש הוגן לצטט בית מהשיר או את הפזמון.

מה הדין לגבי סטיקרים (ותמונות פרסומות) שהבעלים שלהם ישמחו בתפוצה הכי רחבה שיש, ומסגרת של שימוש הוגן דווקא מגבילה אותם?

שימוש הוגן אומר "אני מתיר לך להפר זכות יוצרים" למטרה "הוגנת" - ההגבלה של "ערך אחד" היא לא מכוח החוק, אלא אנו מטילים אותה עלינו מכוח ההוגנות. (יכול להיות שימוש גם בשני ערכים או אפילו עשרים אם זה הוגן - אבל זה מצב קיצוני). העובדה שסטיקר מפורסם בכל מקום אינה אומרת שאין לו זכויות יוצרים.

מה ההיקף של ציטוטים מספר, בכדי שיהיו תחת שימוש הוגן?

ציטוט של שתי פסקאות מתוך ספר שלם סבירות בהחלט.

מה ההיקף של ציטוט שירים, והאם ציטוט השירים בערך אן סקסטון מפר את השימוש ההוגן?

אף שמצוטטים שם מספר שירים, הדבר נראה סביר בהחלט, בהתאם לחריג הביקורת או הלימוד של השימוש ההוגן. יש להשתדל רק שלא יהיה אף שיר במלואו - אפשר כמה משפטים מהשיר להדגים את הנקודה.

ספרים Old book bindings.jpg האם יש זכויות יוצרים על תרגום יצירה?

בוודאי. כך למשל, אם תתרגם עכשיו שיר של שייקספיר - הזכויות על התרגום הן שלך למשך כל חייך + 70 שנה, אבל כל אחד יכול לגשת לטקסט המקורי שפגו הזכויות בו ולתרגם אותו שוב.

האם תרגום חופשי של שיר שלם מאנגלית לעברית הוא הפרה של זכויות יוצרים?

כן, אם השיר המקורי עדיין מוגן בזכויות יוצרים.

האם יש זכויות יוצרים על עריכת יצירה?

יש זכויות יוצרים על עריכה. יצירה שנכתבה על ידי אדם פלוני, אך נערכה מחדש על ידי אלמוני, אף אם עבודת העריכה הייתה רק בסידור של הפסקאות והפרקים, באופן אחר מהכתוב המקורי, יש לשני זכויות יוצרים הן על העריכה, כותרות, ההארות, ההערות, העימוד (בחירת סוג הגופן וכו')- וגם להקשר חדש של פסקאות ותכנים (אם נעשה), אבל בנפרד מהקטעים המקוריים.

מתי פג תוקף זכויות יוצרים של אנציקלופדיה עם המוני כותבים, האם כל קטע 70 שנה ממות הכותב?

באנציקלופדיה יש זכות יוצרים כפולה של העורך והכותב גם יחד, מכיוון שיש בה למעשה שתי "יצירות" שונות. לכותב יש זכויות יוצרים על הקטעים שלו, ולעורך יש זכויות על היצירה, מעצם העריכה שעשה. לכן, זכויות היוצרים צריכות להיות 70 שנה ממותו של העורך על כלל האנציקלופדיה + זכויות יוצרים של כל אחד מהכותבים לגבי מה שכתב, אם נפטר לאחר העורך. אם יש הסכם כי המערכת רוכשת את זכויות היוצרים של הכותבים - זכויות היוצרים של האנציקלופדיה יהיו 70 שנה ממות העורך.

עד כמה מותר להשתמש במידע המופיע באנציקלופדיה לצורך כתיבת ערך?

מידע כשלעצמו אינו מוגן אף פעם. זכויות היוצרים הן על הניסוח, על סדר הדברים ועל בחירת המידע. אף שהעובדות עצמן אינן מוגנות, הניסוח בו הן מופיעות מוגן. אם העובדה היא רק "X נולד בתאריך Y" דבר זה לא מוגן - כי זוהי הדרך היחידה של ציון עובדה זו. לעניין בחירת המידע - כאשר אנציקלופדיה או כל ספר אחר, בוחר מידע מסוים מתוך כלל המידע, יש גם על זה זכויות - כך לדוגמה, אם באנציקלופדיה של השואה קיימת "רשימת תאריכים חשובים" - הם בחרו את מה שנראה להם חשוב - ודבר זה אף הוא מוגן בזכויות יוצרים.

כעיקרון בכתיבה על פי אנציקלופדיה, הכי טוב לקרוא את הפסקה, לסגור את הספר, ואז לכתוב את המידע במילים שלך.

זכויות יוצרים על הקלדה או סריקה כשלעצמה הקלדה אינה יצירה אלא העתקה. אין זכויות יוצרים על טקסט ישן מוקלד. על עריכה של טקסט ישן יש זכויות (על העריכה עצמה, ולא על הטקסט). זכויות יוצרים נועדו להגן על יצירה ולא על עבודה שחורה. גם במקרה של סריקה סתמית אין זכויות יוצרים. אלא אם כן הצילום דרש עבודה מקצועית (בחר תאורה, כיוון) הרי התמונה מוגנת (אבל לא הטקסט).

עיתונים, כתבי-עת, מכתבים ומפות האם אפשר להעתיק מאמר מעיתון? המאמר מוגן בזכויות יוצרים ואין להעתיק אותו. העובדות במאמר אינן מוגנות. אין זכויות על עובדות ואפשר להשתמש בהן ולכתוב באמצעותן ערך מקורי.

האם אפשר לסרוק דף מעיתון?

תצלום מעיתון הנו ככל תצלום אחר. דף מעיתון מהווה יצירה בפני עצמה (של עורכי העיתון) וגם אותו אי אפשר לסרוק, שלא לפי כללי שימוש הוגן.

כתבתי מאמר בעיתון. האם אני רשאית לעשות בו שימוש כרצוני?

בהיעדר הסכם לך ולעיתון זכויות מקבילות ואת רשאית להשתמש במאמר כרצונך.

האם ניתן להעתיק שישית מתוך מפה ממשלתית ולצייר עליה?

השימוש במפה אכן מפר זכויות יוצרים. לא ניתן לגזור קטע ממפה מוגנת ולהשתמש בו ולהגדיר אותו כשימוש חופשי. באותה מידה אי אפשר לצייר על הקטע ולהגדיר אותו כשימוש הוגן. הפתרון - למצא מפה בשימוש חופשי או להשתמש במפה שלמה בשימוש הוגן מבלי לצייר עליה.

זכויות יוצרים על מכתב לשולח או לנמען?

זה ההבדל בין זכות יוצרים לזכות קניינית. זכות היוצרים לכותב המכתב. זכות קניינית למקבל המכתב.

אתרי אינטרנט האם מותר להעתיק תוכן מאתרי ויקי אחרים?

כתלות ברישיון-אם האתר עושה שימוש באחד הרישיונות החופשיים המותרים לשימוש בחב"דפדיה, ניתן להעתיק את התוכן תוך עמידה בתנאי הרישיון. לדוגמה, אם האתר עושה שימוש ברישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם (CC-BY-SA-3.0), ההעתקה מותרת כל עוד ניתן קרדיט למקור (ייחוס). אם האתר משתמש ברישיון שאינו מהרישיונות המותרים לשימוש במכלול, רוב הסיכויים שההעתקה אסורה. מומלץ לפנות לייעוץ במקרים ספציפיים.

האתר משתמש ברישיון GFDL. האם מותר להעתיק את התוכן?

רישיון זה דורש להציג את הרישיון במלואו לצד התוכן המועתק (מה שלא ישים למשתמשי חב"דפדיה) ולכן לא משתמשים בו בחב"דפדיה. יש לבקש מהאחראים באתר ו/או תורמי התוכן להפיץ את התוכן ברישיון הנהוג בחב"דפדיה.

תוכנות ותכנים ממוחשבים האם מותר להציג קטע קוד של תוכנה?

כן. אבל רק כמה שורות כדוגמה בלבד במסגרת שימוש הוגן, מכיוון שהטקסט עצמו של כל תוכנה - בין בקוד מכונה ובין בשפת התוכנה הוא מוגן בזכויות יוצרים, (ובהתאם - אסור לתרגם אותו לשפת תוכנה אחרת מבלי אישור של בעל הזכויות). מדובר ביצירה ספרותית ככל יצירה אחרת ולכן אפשר לצטט את התוכנה רק כשימוש הוגן.

תמונות

מהיכן אני יכול להעלות תמונות?

רשימת אתרים המתירים שימוש חופשי בתמונות שבהם מופיעה בדף העזרה חב"דפדיה:מקורות לתמונות.

כיצד אני יודע אם תמונה מוגנת בזכויות יוצרים?

כעיקרון כל יצירה אומנותית מוגנת בזכויות יוצרים. זכויות אלה פגות לאחר זמן הקבוע בחוק. כמו כן בעל הזכות יכול לוותר עליה לטובת הציבור.

חוקים אלה משתנים ממדינה למדינה.

בישראל, ההגנה על צילומים (בין אם מקורם בישראל ובין אם מקורם בארץ אחרת) פוקעת חמישים שנה אחרי יצירת הנגטיב (או במקרה של תמונה שהונפקה על ידי מוסד של המדינה, חמישים שנה לאחר פרסומה). החוק בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה קובע תקופה של שבעים שנה ממות היוצר.

האם מותר לסרוק תמונות (תצלומים) מספר שיצא לפני 50 שנה?

כן. סריקת תמונות (תצלומים) מספר, במצב שבו הוא פורסם לפני חמישים שנה אפשרית, כי עברו 50 שנה מיום פרסום התצלומים.

האם לאדם שסרק יש זכויות על הסריקה, אף שאיננו בעל זכויות על התמונה?

כן. לאדם שסרק חומר, יש זכויות על הסריקה. אם אתה סורק חומר שפגה ההגנה של זכויות היוצרים עליו (תמיד יש זכויות - רק ההגנה עליהן פגה) הזכויות של הסריקה הן שלך.

מה דינן של תמונות מכתב-עת המתיר שימוש בתמונות אלו לצורכי לימוד בלתי-מסחריים?

לכאורה מדובר רק בתמונות שימוש הוגן.

האם מותר לצלם חפץ או תמונה המוגנים בזכויות יוצרים?

הפסל הוא כמו יצירה כתובה - כשם שאסור לצלם עמוד של ספר כי זה מהווה הפרת זכויות יוצרים כך אסור כעיקרון לצלם פסל (או תמונה במוזיאון - צילום התמונה מהווה הפרה שלה).

אם הפסל מוגן בזכויות יוצרים (טרם עברו 70 שנה ממות היוצר) - נשאלת השאלה האם הפסל מוצג במקום ציבורי (לדעתי כן - אבל הדבר משתנה ממדינה למדינה. למיטב הבנתי התשובה בישראל היא "כן" ובצרפת וארצות הברית התשובה תהיה "לא") - ואז בהתאם לחריג צילום במקום ציבורי, אפשר לצלם את הפסל.

אם צילמתי אדם אנונימי ברחוב, האם יש לו מעמד של זכות יוצרים בתמונה? ומה לגבי פרסומאי?

לאדם ברחוב יש זכות מסוימת לפרטיות (לא רבה - זה שטח ציבורי), אבל לא זכות יוצרים. זכויות היוצרים הם של היוצר (הצלם או מי ששכר אותו) ולא של האיש ברחוב, ואף לא של הפרסומאי (הוא מקבל כסף על נוכחותו והסכמתו להצטלם לפרסומת אך אין לו זכויות בתמונה).

למי יש את זכויות היוצרים על ציור מקורי ועל רפליקה של הציור?

ציור מקורי שברשותך - בהתאם להסכם שביניכם. יכול להיות (ולרוב קורה) שהאמן מוכר את זכויות היוצרים לקונה (נותרות לו זכויות מוסריות כמו הזכות לקרדיט), ואז הרוכש הוא בעל הזכויות. ברפליקה - לא עוברות הזכויות. אתה רוכש זכויות קנייניות ברפליקה, אך לא זכויות יוצרים כלשהם. המדובר ביצירה נגזרת, כאשר היצירה המקורית עדיין מוגנת.