משתמש:חסיד ליובאוויטש/חסיד ירא שמיים ולמדן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:42, 7 באוגוסט 2020 מאת קרייזי אבאוט משיח (שיחה | תרומות) (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף חסיד ירא שמיים ולמדן לשם משתמש:חסיד ליובאוויטש/חסיד ירא שמיים ולמדן בלי להשאיר הפניה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסיד ירא שמיים ולמדן - (חי"ל) , הינו ברכה שהרבי היה מעניק לכל חייל בצבאות ה' או נער לפני בר מצווה.

"שיגדל להיות חסיד, ירא שמיים ולמדן" - מתוך ברכה של הרבי לחתן בר מצווה

מקור הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור איחול זה הוא בדורות הקודמים, יתכן כבר מתקופת הרבי הרש"ב, אך בעוד שאצל הרבי נטבע נוסח זה בדיוק, הרי שהרבי הריי"צ היה מאחל בכל פעם לילד שיזכה לשלשת הענינים הללו בסדרים שונים (וכפי הנראה לפי ענינו ושרש נשמתו של הילד כך היה מסדר הרבי הריי"צ עבורו את שלשת הענינים).

פירוש הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חסיד - חסיד הוא שם תואר בו נקראים תלמידי וחסידי הבעל שם טוב ותלמידי תלמידיו. חסיד הוא המתעסק בעבודת ה' באופן פנימי, כלומ

ר עם כוחות נפשו הפנימיים ולא רק במעשה בפועל, ומשלב בקיום התורה והמצוות את יכולותיו השכליים והרגשיים. התואר הינו קדום ומופיע כבר בפרקי אבות, בהקשר ליהודי שקיום התורה והמצוות שלו הוא מעבר לחיובים ההלכתיים [1]. לאחר התפשטות תורת החסידות בהנהגת הבעש"ט, דבק הכינוי הזה בכל המאמינים בתורת החסידות וההולכים בדרכיה.

  • ירא שמיים - יראה היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש האדם כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת אין סוף ברוך הוא". רגש זה הוא לעומת רגש האהבה. היראה הינה השורש לכל השס"ה מצוות לא תעשה כיון שאדם הירא את הקב"ה לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות.

יראת ה' היא מצוות עשה כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ויראה עילאה - ירא בושת. מצוות יראת ה' היא שורש לשס"ה מצוות לא תעשה.

  • למדן - בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר בתורת החסידות[2] שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "אורייתא וקוב"ה כולא חד") גם כאשר אינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. ולכן אומרת הגמרא[3] שאיזהו תלמיד חכם "כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום, ואומר", וישנו חיוב לכבד ולעמוד מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו.

אדמו"ר הזקן מורה למעשה[4], שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל התרי"ג מצות עם דקדוקיהן[5] אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות חמשה חומשי תורה הכוללת את כל התורה כולה, ואת סדר קדשים שנקראת בגמרא[6] "חכמה"[7].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "לפנים משורת הדין"
  2. ראה לקוטי תורה ל, ד.
  3. מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.
  4. שם.
  5. כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא בהלכות תלמוד תורה לאדה"ז פ"א ס"ד.
  6. מסכת שבת לא, סע"א.
  7. אמנם ראה בהלכות תלמוד תורה פ"ב ס"ט, שאדם שאינו יכול ללמוד הרבה "צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה.