תומכי תמימים רוסטוב

אחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב החליט בנו אדמו"ר הריי"צ, להעביר את "תלמידי האולם" של ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, כמאה במספר, אליו לעיר רוסטוב. שם נתקיימה הישיבה במשך קרוב לשנה – עד תחילת קיץ תרפ"א.

הלימודים התקיימו בבית האוכל של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ואחר זמן הועברו אל בית הכנסת "נוסח האר"י" שברחוב וואראנצווע.

ה"משפיע" בישיבה היה הרה"ת שלמה חיים קסלמן, והמשגיחים על התלמידים היו: בנגלה – הרה"ת חיים אליעזר הורביץ. בדא"ח – הרה"ת חיים מאיר ליס והרה"ת אלטר שימחוביץ.

בתחילת קיץ תרפ"א נסגרה הישיבה על ידי המשטר הקומוניסטי, לאחר משפט ראווה שנוהל נגדה על ידי ה"יבסקציה" (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית) שראתה לנכון לעקור בכל מחיר את הישיבה הליובאוויטשאית אפילו אם יש צורך להשתמש לשם כך בעלילות שווא.

התלמידים הוכרחו להעתיק את מקומם ועברו לתומכי תמימים פולטבא ומשם לתומכי תמימים חרקוב, ורק בתחילת שנת תרפ"ד חזרה הישיבה לרוסטוב, כשמנהלים אותה הרה"ת זלמן שניאורסון והרה"ת משה רוזנבלום.

בסוף חורף אותה שנה שוב הוכרחה הישיבה לעזוב את העיר וחזרה שוב לחרקוב ומשם לתומכי תמימים נעוועל.

בשנת תר"צ למדה ברוסטוב קבוצה קטנה של תלמידים במסגרת ישיבה, כשהמשגיח עליהם הוא הרה"ת מרדכי דובער לוקשין.