קרבן תודה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרבן תודה הוא סוג של קרבן נדבה שמקריבים אותו לה' כהודאה על נס שקרא לאדם[1]. קרבן התודה הוא הקרבן היחיד שאינו עתיד להתבטל לעתיד לבוא[2].

בפסוק

אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן. עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו. וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן תְּרוּמָה לַה', לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה. וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל, לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר.

במשנה

אמר רב ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, והולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא[3].

פרטים על הקרבן

במשנה[4] נכתב על ארבעה סוגי אנשים שצרכים להביא את קרבן התודה, בנוסף אליהם כל אדם שנעשה עימו נס צריך לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן תודה. ייחודו של קרבן התודה שזהו קרבן שאדם מביא על דבר טוב שנעשה עמו וקרבן עולה לא עומד להתבטל לעתיד לבוא. ועוד התבדךלות של הקרבן זה שזה הדבר היחיד שאתו מודים עי" הודאה.

הקרבן מובא מן החיטים ומן השעורים, וכן ממאכלים ערבים ומדושנים כדי להראת את יוקר החיבה וההודאה של יהודי כלפי הקב"ה.

מקור ההודאה

מקורו של קרבן התודה הוא באור אין סוף[5], ובשם הוי'[6].

הסיבה לכך שמקורו של קרבן התודה הוא באור אין סוף. היא מכיון שההודאה - שעליה מביאים את הקרבן זהו מקורה. אדמו"ר האמצעי מסביר[7] שההודאה האמתית[8] נאמרת על נס שהיה לאדם, ועל אותו נס האדם בא ומקריב את קרבן התודה. ומכיון שנס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע המקור הוא מגילוי אור עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא.

אדמו"ר האמצעי ממשיך לבאר שם מדוע ההודאה של האדם לקב"ה היא ע"י הודאה (קרבן תודה)? ומסביר שההודאה ניתנת על נס שאירה לאדם, ונס זהו גילוי שם הוי' בשם אלוקים וזהו מקור נתינת הקורבן - הודאה לה' על גילוי שם הוי' פה בעולם התחתון.

מזמור לתודה

ערך מורחב – מזמור לתודה

מזמור לתודה הוא מזמור הכתוב בספר תהילים[9] המבטא את תוכן הקרבת התודה. תוכן המזמור הוא הודיה לה', ועידוד בני ישראל להודות לה' על כל מה שהוא מטיב אתם, מכיון שאנחנו עמו וצאן מרעיתו ולכן יש בקרב בני ישראל זכות שהיא חובה להודות להקב"ה בקרבנות ובמזמורות.

המזמור מבואר בהרחבה בעשרות מאמרים ושיחות של רבותינו נשיאנו[10]. מקורו של המזמור הוא באור אין סוף שבעולם היצירה[11].

הערות שוליים

  1. ויקרא, פרק ז' פס' י"ב - ט"ו
  2. ויקרא רבא ט' ז'
  3. ברכות, נד, ב.
  4. ראה הערה קודמת
  5. ספר פירוש המילות, צ, ד
  6. פירוש המילות צג ב
  7. פירוש המילות, צא, ד
  8. וממשיך להסביר שם שהודאה על דבר שמובן ומושג בשכל האדם זה לא הודאה אמתית, אלא הודאה אמתית זה דווקא דבר שאינו מובן בשכל האדם.
  9. תהלים פרק ק'
  10. ראה בפירוש המילות צג, ב. וכן בתורת שמואל תרל"ט, ח"ב. ועוד..
  11. ראה בסידור עם דא"ח לאדמו"ר האמצעי במקומו