עין יעקב
עין יעקב הוא חיבור המאסף את מרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, על סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.
ייחס רבותינו נשיאנו
רבותינו נשיאנו עודדו מאוד את לימוד ה"עין יעקב". החל מאדמו"ר הזקן שהורה לרבים: "בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר ע"י [=עין יעקב] שרוב סודות התורה גנוזין בה[1]". וכן הורה אדמו"ר האמצעי "וגם יעשו עת מיוחד .. מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב[2]". אדמו"ר הריי"צ אמר, שאביו, אדמו"ר הרש"ב סיפר לו ש"לחסידים מלפנים היתה קביעות בחוק לימודם .. שנוסף על השיעורים במשניות, עמוד גמרא ותניא, היו גם לומדים פסקא ב"עין יעקב"[3]".
הרבי התבטא על לימוד העין יעקב "לימוד הכי נעלה[4]". והפליא במעלת העין יעקב שנלמד על ידי אנשים רבים, ובמיוחד על-ידי אנשים פשוטים, שפשטותם קשורה בפשיטות העצמות אין סוף[5].
דפוסי הספר
הספר הודפס לראשונה לאחר פטירתו של המחבר, בסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת ה'רע"ו. ולאחר מכן בונציה בשנת ה'ש"ו. בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה בסביבות שנת ה'שט"ז, הכריזה האינקויזיציה של ונציה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי. כעבור עשר שנים בשנת ה'שכ"ו הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל". בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו היא המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים ה'שמ"ז לה'שנ"א. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני.
לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות ולמדנים והן בקרב ה"עמך". בקהילות רבות התייסדה "חבורת עין יעקב", הלומדים בספר לימוד יומי ברבים.
תרגומים
החיבור "עין יעקב" תורגם לאידיש על ידי יוסף מאיר יעבץ ונדפס בהוצאת "בית מסחר ספרים ירושלים" בניו יורק. התרגום הראשון לאנגלית נעשה על ידי הרב שמואל צבי גליק ונדפס בשנת 1916 בארצות הברית. ובהמשך לשפות נוספות.
מבנה החיבור
את החיבור ערך המחבר לפי סדר מסכתות התלמוד, כשהוא מכנס אל חיבורו את כל האגדות המופיעות בתלמוד, ומשמיט את כל הנושאים ההלכתיים שנידונו בו. בחיבורו הביא המחבר את לשון הגמרא ופירושי הראשונים שהיו לפניו כדוגמת: רש"י, בעלי התוספות, רבינו ניסים, רשב"א וריטב"א. לצידם הוסיף המחבר גם פירוש משלו, שנקרא בשם פירוש "הכותב". במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של המהרש"א - "חידושי אגדות", וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשית.
מיוחדות חיבור הספר והשפעתו על הפרשנות לספרות האגדה
"עין יעקב" הוא החיבור הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים, בשונה מספרות הדרשות והמוסר, המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמו, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות מוסרים או מחשבתיים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב". החיבור "דרש משה" לרבי משה מפיזענץ שראה אור בקרוב בשנת ה'שמ"ט, וחיבורו של רבי שמואל אידילש (המהרש"א), "חידושי אגדות" (לובלין, ה'שפ"ח).
הנוסח בחיבור
נוסח התלמוד המובא ב"עין יעקב" שונה לפעמים מהנוסח בדפוסי התלמודי הנפוצים, ישנם מאמרי חז"ל שמופיעים רק בנוסח התלמוד בעין יעקב. בספר דקדוקי סופרים ציין בצורה שיטתית לשינויים. כמו כן בנוסח פירוש רש"י ותוספות המופיעים בספר, ישנם לעיתים שינויים מנוסח פירוש רש"י ותוספות המודפס בתלמוד.
בשיחותיו של הרבי מוצאים אנו ציטוטים ממאמרי חז"ל שאינם נמצאים תמיד בש"ס שלפנינו, אלא בגרסת העין יעקב[6],
וכן דיונים והתייחסויות לגירסאות העין יעקב[7].
בשיחות רבות צויין: "ראה בארוכה מפרשי (הש"ס ו) העין יעקב".
הרבי קבע שבעניין של אגדתא יש להעדיף את גירסת העין יעקב ואילו בעניין הלכתי יש להעדיף את גירסת הגמרא[8].
לימוד על ידי נשים
כהרבי דיבר[9] בנוגע ללימוד התורה על ידי נשים, קרא להוסיף בשיעורי תורה "הן בהלכות הצריכות להן, והן בעוד עניני תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר, כמו לימוד "עין יעקב" אגדות שבתורה שמושכות לבו של אדם".
קישורים חיצוניים
- "עין יעקב" באתר HebrewBooks: חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי
- יחס רבותינו נשיאנו ל"עין יעקב". - גיליון התקשרות.
- סיום לימוד "עין יעקב" בבית הכנסת בית מנחם
הערות שוליים
- ↑ אגרת הקדש סימן כג.
- ↑ הקדמה לשולחן ערוך רבינו הזקן
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמוד 101. וכן (שם עמוד 98) – שכהקדמה ללימוד תניא יש לעשות קביעות בכל יום ללמוד "עין יעקב".
- ↑ אגרות קודש כרך כג עמוד רנה
- ↑ שיחת כ"א אדר תשמ"ח – נאמרה בעת סיום השלושים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע (ספר השיחות תשמ"ח כרך א' עמוד 307): "לימוד "עין יעקב" על-ידי אנשים פשוטים שאינם שייכים ללימוד דף היומי, הלכה יומית, וכיוצא בזה..." ובהערה 17: "...שפשיטות העצמות מתגלה בפשיטות דאיש פשוט."
- ↑ דוגמאות: א. ברכות ה, ריש עמוד א: [לעולם ירגיז אדם יצר-טוב על יצר-הרע] יזכיר לו יום המיתה. ב. ברכות יו"ד, סוף עמוד א: בהדי כבשי דרחמנא למה לך. ג. שבת קה, א: אנא נפשי כתבית יהבית. ד. בבא בתרא טז, א: יורד ומסטין עולה ומקטרג. ה. סוטה סג, א: גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא.
- ↑ בהדרנים על מסכת תענית ומכות ('הדרנים על הש"ס' כרך א' עמוד קלב ואילך; כרך ב' עמוד שלח ואילך) ובריבוי שיחות נוספות (ראה לדוגמא לקוטי שיחות כרך ל' עמוד 223 הערה 3. ועוד).
- ↑ לקוטי שיחות כרך כד עמוד 57 הערה 12; (מקור הדברים בהרחבה – התוועדויות תשמ"ג כרך ד' עמוד 1866): "ומסתבר לומר, שבעניין של אגדתא יש להעדיף גירסת העין יעקב. כי נוסף על השייכים ללימוד כל הגמרא – התווספו גם לומדי האגדה, ומכיוון שרוב לומדי האגדה הוא בעין יעקב (כמנהג ישראל), הנוסחאות שבו מבוררות יותר, על דרך מה שכתב הרשב"א (שו"ת המיוחסות להרמב"ן סימן צ"ו) בנוגע לריבוי השיבושים בנוסחאות הירושלמי מפני "מעוט השגחת הלומדים בו"." אך בספר 'הדרנים על הרמב"ם וש"ס' (עמוד ז הערה 31) נאמר: "ועל-פי הידוע שמדרש וגמרא הלכה כגמרא (ראה אנציק' תלמודית ערך הלכה סעיף ה, ושם-נסמן) יש לומר על דרך זה גם בנוגע לעין יעקב (אגדה שבתורה) וגמרא, שיש להכריע כגירסת הגמרא – שהמחול לצדיקים הוא לנשמות בגופים..." ומקורו בשיחת כ' מנחם אב תשכ"א (תורת מנחם כרך לא עמוד 176)
- ↑ בשבת פרשת אמור תש"נ (אות ז, ספר השיחות תש"נ כרך ב, עמוד 459)