הלוויה
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הלוויה הינה המצווה האחרונה הנעשית בגופו של האדם ולאחר מותו ולמעשה היא הכבוד האחרון אותו חולקים לנפטר.
מצוות לוויה
חשיבותה
פרטי הדינים
בשעת ההלוויה הולכים ראשונים אחר המיטה ילדי הנפטר ומזמן לזמן אומרים קדיש בני הנפטר (או במקום שאין לו בנים, קרובי משפחה ואף אחרים).
בעת ההגעה לבית הקברות, מעמידים את מטת הנפטר באולם ההספדים שם סופדים עליו בני משפחתו ורבנים. בחב"ד נהוג שרק על אדם חשוב מספידים.
לאחר ההספד מוליכים את הנפטר לעבר קברו, ובדרך אומרים את פרק צ"א בתהילים הפותח במילים "יושב בסתר עליון" עד שמגיעים לחלקת הנפטר, שם מורידים את הנפטר אל קברו ולוקחים את הטלית המכסה אותו כל זמן הלוויה, אומרים את תפילת "א-ל מלא רחמים", ובאם ישנו רצון מוסיפים כמה מילים, בהספדת הנפטר ובבקשת מחילה, לאחר מכן מכסים את הנפטר בעפר, וזוהי עיקר מצוות הלווית המת, בשונה מסחיבת המטה שזה בעיקר נעשה ע"י בני המשפחה, לאחר הכיסוי נעמדים בני המשפחה בשורה וקהל המלווים מנחמם בנוסח הידוע ונפטרים להם האנשים לבתיהם.
מנהגי חב"ד
אצל רבותינו נשיאינו
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
הרבי מה"מ נהג עד תשל"א לצאת לכל הלוויה שעברה דרך 770[1], ובהלווית הרב שנ"ז וילענקין אף נסע לבית החיים (ביומן מסופר[2]שבכה הרבה בהלוויתו).
משנת תשל"א ואילך מיעט לצאת להלוויות, ובכ"ז יצא להלוויות מיוחדות כגון: מרת לאפיין שנהרגה על קידוש ה' בתשנ"ב, רעייתו הראשונה של ר' אהרון דב הלפרין, וכן בהלווית הבחור שנהרג בפרעות קיץ תנש"א.
בהלוויות משפחת בית הרב (הרבנית חיה מושקא, הרבנית חנה, וכיו"ב)ליווה עד לבית החיים.
ממנהגיו המיוחדים של הרבי בהלוויות: לאחר ההלוויה נוהג ליטול ידיו 4 פעמים על כל יד לסירוגין[3].