הכניסה הראשונה לארץ
בימי יהושע בן נון בני ישראל נכנסו לארץ בפעם הראשונה לאחר שהסתובבו במדבר במשך 40 שנה. הכניסה לארץ הייתה מלווה בניסים רבים, כשהראשון שבהם היה בקיעת הירדן.
אני אוהב את אמא שלי מאד
אני אוהב את אמא שלי מאד
המשך המסע
| ערך מורחב – מעמד הברכות והקללות |
לאחר שבני ישראל עברו את הירדן, הם המשיכו במסעם ועברו מרחק של יותר מ-60 מיל, וכל מי שעמד לפניהם מיד "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נתרז", כשהם באו להר גריזים והר עיבל, יהושע כתב את התורה על האבנים שהם לקחו מהירדן. ולאחר מכן בנו מזבח על הר עיבל, והקריבו שם קרבנות שלמים. ולבסוף בני ישראל התחלקו - חצי על הר גריזים וחצי על הר עיבל, והכהנים והלויים והארון עמדו באמצע, וקראו את הברכות והקללות.
לאחר מכן הם נסעו ל'גלגל', וקבעו שם את חנייתם באותו לילה. והם הביאו איתם, על פי ציווי ה', את האבנים שהוציאו מהירדן והביאו להר עיבל; וקבעו אותם שם לזכרון הנס שהיה להם בחצייתם את הירדן - שחצו אותו בהיותו יבשה.
השפעת הנס
בעקבות הנס שארע, הושפעו בני ישראל והעמים האחרים שהיו בארץ:
בני ישראל ראו שה' נמצא עם יהושע כמו שהוא היה עם משה רבינו, והחלו ליירא אותו.
על שאר העמים נפל פחד גדול, ולבבם נמס מפני בני ישראל.