חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:עבודה

הרב חיים שמואל מנחם מענדל ליבראוו, בן הרב סעדיה ומרים מאריאשא.

נולד לערך בשנת תרפ"ח ברוסיה, למד בישיבות המחתריות, יצא ביציאת רוסיה תש"ו


התחתן עם הרבנית דאברושא בת הרב מנחם מענדל פוטרפס בזמן שר' מענדל היה בתפיסה ברוסיה. את השידוך והחתונה הנהיג דוד הכלה הרב בנציון שמטוב.

הרב ליברוב קיבל מספר הוראות מיוחדות בנושא החת"ת, שנדפסו באגרות קודש,

במכתב מיוחד מהחודשים הראושנים של תחילת הנשיאות כותב לו הרבי הוראות מיוחדות בנוגע ללימוד החת"ת:[1] ...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פרש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו... לא שמעתי שידייקו בהסדר דחומש תהלים תניא.

יש לאיגרת זאת המשך ארוך מאוד, צריך להסביר מזה

במכתב מתאריך כ"ח סיון, תשי"ז [2] שוב מכתב מיוחד ויוצא דופן מאוד בענין שיעור התהלים היומי, שלא כמו שהרבי כותב בכל מקום להגיד החת"ת מיד אחרי התפלה בלי שום שהות, ... בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפלה ומסיימים אותו במשך היום. והקאפ' למספר השנים - אפשר לאומרם לאחר השיעור חדשי.

[לכאורה י"ל בזה כל המקודש מחברו קודם לחברו - כיון ששיעור זה שווה בכל הציבור, וע"ד קרבנות הציבור והיחיד. אבל העירוני אשר במכ' ט' טבת תש"ט (נדפס בקובץ מכתבים אשר בתהלים עם רשימות הצ"צ) כתוב להיפך. ובכ"ז י"ל אשר שעת הדחק שאני].


בתשי"ד כותב הרבי אליו[3]: נהניתי לקבל מכתבו מר"ח סיון, בו כותב אודות פעולותיו בין השו"בים אשר מתקדמים הם לאט לאט לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' ובודאי כשימשיך בזה בדרכי נועם ובדרכי שלום שהם הם דרכי התורה יצליח בזה עוד יותר.

וה"ה למה שכותב אודות התועדות ומהנכון לקרות בהשיחות באסיפת אגודת נשי ובנות חב"ד. והנה אף שקריאת ספרים החיצונים מקלקלת ומזקת כו' וכו' אבל ידוע שבכלל צריך ללכת מן הקל אל הכבד ובפרט בהנוגע לתעמולה בין הנשים וכמשארז"ל בזה ג"כ בנוגע למתן תורה והובא בפירוש רש"י במקומו כה תאמר לבית יעקב, אשר להנשים צר


בשנת תשל"א נהרגה רעייתו בתאונת דרכים בלונדון, והשאירה לו 11 יתומים לגדל, כאשר הקטן מתוכם ישראל בן כמה חודשים.

נלחצו לעזרה חמיו הרב מענדל פוטרפס ולקחו על עצמם לגדל חלק מהיתומים.

בניו ובנותיו

תבנית:חסר

  1. אגרות קודש חלק ד אגרת א'י מתאריך ט"ז אייר, תשי"א
  2. כרך טו אגרת ה'תקנג
  3. אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד