יושבים

יושבים
אפיון	ישיבה וכולל לאברכים
מיקום	ליובאוויטש
ראש הישיבה	אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב

יושבים ("זיעצער'ס" באידיש) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר רבותינו נשיאנו בליובאוויטש ועסקו בלימוד נגלה ובחזרה ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית, אך בייסודו והכוונתו של אדמו"ר הצמח צדק, שהייתה היסוד להרחבת סנפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים תר"ד-תר"ה. במקומות מסויימים היה המנהג שאברכים אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה.

ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן

ערך מורחב – החדרים

בשנת תקל"ח ייסד אדמו"ר הזקן כיתת לימוד בשם "חדר א'" בו למדו חמשה עשר למדים שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכורזי ובזוהר, כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת תק"מ ייסד אדמו"ר הזקן את החדר השני, ובשנת תקמ"ב את החדר השלשי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים, כשהחל משנת תק"נ^{[דרוש מקור]} המשגיח ב"חדרים" הוא אדמו"ר האמצעי. כשהיו תלמדי החדרים מסיימים את לימודיהם, היה אדמו"ר הזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, מה שריבה ביותר את כמות החסידים. קבוצה זו היוותה את היסוד לקבוצת "היושבים" בזמן אדמו"ר האמצעי.

בזמן הצמח צדק

בשנת תקצ"ד ייסד אדמו"ר הצמח צדק ישיבה קבועה בליובאוויטש. עם התפשטותה של תנועת ההשכלה ברוסיה, הרחיב אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם:ליאוזנה, קאלישק, ראסאסנע, דובראוונה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליא, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת. במסגרת זו גם הרחיב אדמו"ר הצמח צדק כוללים ישנים רבים, וייסד עוד כוללים חדשים רבים.

לאחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש בי"ג תשרי תרמ"ג, במשך השנים המכונות "חורבן ליובאוויטש" כאשר לא היה רבי רשמי בעקבות התנגדות אדמו"ר הרש"ב לקבל על עצמו את הנשיאות, חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של אדמו"ר המהר"ש לנהל ולהדריך אותן.

בשנת תרנ"ד, כאשר המשכילים והציונים הגבירו את פעולותיהם, קיבץ אדמו"ר הרש"ב בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם דא"ח וראה בהם כמגן נגד התנועת ההשכלה והציונות שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה בגמרא ובפוסקים. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מאדמו"ר הרש"ב. משפיע הקבוצה היה ר' חנוך הענדל קוגל (שהיה בעצמו "יושב" אצל אדמו"ר המהר"ש), שלימד אותם תניא מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני לתומכי תמימים ליובאוויטש, שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר (תרנ"ז).

היושבים (רשימה חלקית)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יושבי ה"חדרים" בתקופת אדמו"ר הזקן

• הרב נחום מסטאראדוב
• הרב פרץ חן

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק

• הרב נחום טוביה מפיראטין
• הרב חיים יהודה לייב ליטווין
• הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' אהרן ור' שלום חריטונוב)
• הרב חיים יעקב וידרביץ
• הרב אברהם חיים רוזנבוים
• הרב אריה לייב זיבוב
• הרב שמואל מאזינקער

בתקופת אדמו"ר המהר"ש

• הרב חנוך הענדל קוגל (בהמשך נהיה משפיע ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
• הרב שמואל גוראריה
• הרב יעקב שמעון מוויטבסק
• הרב חיים דוד ליין, שו"ב בנעוול
• הרב מאיר שלמה ינובסקי
• הרב יחיאל הלפרין
• הרב ברוך שניאור זלמן שניאורסון

בתקופת אדמו"ר הרש"ב

• הרב שרגא פייביש זלמנוב
• הרב מנחם מענדל דיסקין ("ליאדיער")
• הרב מיכאל וילנסקי (בנו של ר' בערל וילנסקי)
• יש האומרים ^{[דרוש מקור]} כי גם אביו של הרבי, רבי לוי יצחק, היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב

לקריאה נוספת

• הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית (תש"ע), פרק ק"ו.