שמונה נסיכי אדם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:01, 11 בדצמבר 2017 מאת כתית למאור (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכות של אבינועם צברי (שיחה) לעריכה האחרונה של שמילו א.)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמונה נסיכי אדם[1] הם שמונה מאישי הדורות הממשיכים לנשמות ישראל השפעה בבחינת מקיפים.

ענינם

שמונה נסיכי אדם הם שמונה מאישי הדורות המשפיעים לישראל בבחינת מקיפים מבחינת סובב כל עלמין. שמונה נסיכי אדם מוזכרים בנבואת מיכה, ולאחר מכן בגמרא[2] מוסבר כי אלו הם ישי, שאול, שמואל הנביא, עמוס, צפניה, צדקיה, מלך המשיח ואליהו הנביא.

ההבדל בין שבעת הרועים הוא כי שבעת הרועים משפיעים לנשמות ישראל בבחינה פנימית, לעומת שמונה נסיכי אדם שמשפיעים בבחינה חיצונית. ולכן, משה הוא אחד משבעת הרועים, ואליהו הוא אחד משמונה נסיכי אדם, שמשה הוא מבחינה פנימית, ואליהו מבחינה חיצונית.

שרשם

מבחינת ההשפעה, שבעת הרועים הם נעלים יותר, שהם משפיעים בבחינה פנימית, מה שאין כן בנסיכי אדם המשפיעים בבחינה חיצונית. אולם בשרשם יש יתרון לנסיכי אדם, שנשמתם היא מבחינת עולם עליון יותר, אלא שהם משפיעים מחיצוניות העולם העליון, והרועים הם מבחינת פנימיות העולם התחתון.

ובפרטות, שרש שמונה נסיכי אדם הוא בשמונה תקונים הראשונים שבי"ג תקוני דיקנא של אריך אנפין שהם בבחינת מקיפים. כי תקון 'נוצר חסד לאלפים' הוא בבחינת אור פנימי, כי לאלפים הוא אאלפך חכמה אאלפך בינה, שאבא ואמא יונקים משני מזלות של אריך אנפין ויניקה זו היא בבחינת אור פנימי. אבל שמונה המזלות הראשונים שקודם בחינת לאלפים הם בחינת מקיפים ומשם שורש שמונה נסיכי אדם.

ראו גם

הערות שולים

  1. מיכה ה, ד
  2. סוכה דף נב עמוד ב