חב"דפדיה:פארבריינגען

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:אידישעפדיה

תיבת ארכיון

כיתוב תמונה



בית משיח - זמן אחים

ר' שרגא חתום על שורת יוזמות מהפכניות בתחום המדיה: חב"דפדיה - האנציקולפדיה החב"דית ברשת...

בית משיח, מוסף "זמן אחים"

--פתקא טבא, אני אוהב כל יהודי - יחי המלך המשיח כ' בתשרי ה'תשע"ז 20:36, 22 באוקטובר 2016 (UTC)

העברה מאולם דיונים

דברי צדיקים חיים וקיימים לעד - עזרה באיתור מקור

ראיתי את דברי הרב גורנר בהתועדות י' סיוון התש"ע פה

בהמשך דבריו מביא הרב גרונר כי הרבי הסביר למישהו כי חיים הכוונה גדלים-עניין חי אשמח לקבל מראה מקום לדברי הרב גרונר היכן מופיעים דברי הרבי

וכך כותב הרב הרב גרונר

דברי הצדיק חיים וקיימים לעד / התוועדות "אם יושב צדיק שיכול לעלות למעלה ולראות את כל ספרי השידוכין, ואומר לנו שהוא בדק ואין שום התנגדות בשמים - מי אנחנו שנוכל למנוע ולהתנגד?!”... - כשהרבי אומר למשפחה שהוא עולה למעלה ובדק את ספרי השידוכין, זו יציאה מכל גדר רגיל שלו; הרבי מגלה מעט מהכוחות שלו וזאת בכדי לעשות טובה למשפחה העיקר שלא תהיה בה מחלוקת... ● מתוך התוועדות של הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי מלך המשיח

י סיון התש"ע (23.05.2010)

לחיים! לחיים ולברכה!

כנהוג בעת מלווה מלכה, מספרים סיפור חסידי.


מה פירוש “דברי צדיקים חיים וקיימים לעד”. הרבי הסביר למישהו: מילא ‘קיימים’ אנחנו מבינים, אך לא מובן מה פירוש ‘חיים’, עניין אותו כתב הרבי לפני מאתיים שנה איך אפשר לומר על זה ‘חיים’? ומסביר הרבי, מה הסימן של חי? כשהוא גדל זה סימן של ‘חיים’. אם הציפורניים או השערות גדלות, או כאשר כל התאים בגוף מתחדשים מחדש, זה הפירוש של ‘חיים’. כשלומדים עניין בתורה ומוצאים שם דבר חדש ומבינים איך הוא מתאים למצב ולמקום העכשווי, זה פירוש המושג ‘חיים’. העניין נעשה חי.. אשמח אם אפשר להפנות אותי לדברי הרבי היכן כתובים. תודה מראש ישראל תאומים 176.12.239.255 19:55, 25 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה יומית

י"ב טבת תשע"ז

ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"!

י"ג טבת תשע"ז

מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת האדם צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.]

י"ד טבת תשע"ז

איתא במדרש עה"פ ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם – "...את סבור קודם לבריתו של עולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון. אדם נברא בששי, ג"ע בשלישי. הה"ד 'ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ', ראו פעלא טבא שהתקין הקב"ה שכרי עד שלא עמדתי לפעול". ולכאו' צ"ע מהו החידוש וה"טוב" בזה שה' ה"יודע עתידות" מכין את השכר לפני עשיית הפעולה?! ויובן עפ"י מ"ש הצ"צ עה"פ "מראש מקדם נסוכה", ש"ראש", אף שהוא חלק הנעלה ביותר אבל הוא חלק מהדבר, משא"כ "מקדם" הוא למעלה מהדבר לגמרי, כמו "כתר" שהוא למעלה (אפי') מהראש ונבדל ממנו. ובעניננו: כאשר השכר מגיע מבחי' "ראש", הרי אף שזה נעלה ביותר וב"תוספת המרובה על העיקר" וכו' – אבל זה עדיין בערך, משא"כ מבחי' "מקדם". וזהו החידוש שאת השכר הכין ה' כבר ביום הג', לפני ולמעלה מבריאת האדם ועבודתו, בחי' "מקדם", שכר שלא לפי ערך.

אוי, מה היה לנו

עמונה נפלה "בזכות" בג"ץ אוהבי הערבים--חבר - שיחה - בואו נתוועד! משיח בא בתאריך: ו' בשבט ה'תשע"ז

יש להיזהר בלשונך כאשר הינך מדבר על יהודי אחר, הרבי אומר בפארברענגען של יו"ד שבט תשמ"א בנוגע לג'ימי קרטר (יוזם הסכם קמפ דייוויד האומלל) אשר יש להכיר לו טובה בגלל שהשתדל בהשכנת שלום, אף שבפועל עשה זה באופן הכי בלתי רצוי... שף ויתיבקאנפרענץ רום 21:04, 2 בפברואר 2017 (UTC)
אך פה לצערנו, לא היו כאלה מטרות...--חבר - שיחה - בואו נתוועד! משיח בא בתאריך: ו' בשבט ה'תשע"ז
כנ"ל, תיזהר כאשר אתה מדבר על יהודי. שף ויתיבקאנפרענץ רום 21:18, 2 בפברואר 2017 (UTC)
מצטרף לדעתו של שף ויתיב--גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב"דפדיה - שיחה 16:12, 23 בפברואר 2017 (UTC)
לא הבנתי על מה יצא הקצף ובמה יש להזהר? אכן עמונה נפלה, אכן זו זכות במרכאות של בג"ץ ואכן הם אוהבי ערבים (אלא אם כן הם עושים הרבה אתכפיא...). חבר ציין את העובדות, הוא לא הביע דעתו אם זה דבר חיובי או לא... --יוסי ג - שיחה 20:53, 23 בפברואר 2017 (UTC)

ספר התמונות

באגרות קודש חלק ג מופיעים שני מכתבים[1] מדובר אודות "ספר התמונות" שהרבי הרי"צ הורה להוציא עם תמונות כל החסידים ובני משפחתם. הרבי במכתב השני עונה לטענות שונות נגד הענין. מישהו יודע במה מדובר? האם הענין יצא לפועל ונדפס? --יוסי ג - שיחה 14:45, 15 במרץ 2017 (UTC)

צריך לראות את המכתב מבפנים. ייתכן שמדובר על תמונות מרוסיה שביקש שישלחו החסידים דשם. 63.143.198.205 14:56, 15 במרץ 2017 (UTC)
זה ספר שנועד עבור הרבי הריי"צ, ולא להפצה 217.132.186.95
ציטוט מהמכתב השני שם: "ואם הי׳ מכיר את הרב חדקוב לא הי׳ כלל ספק אצלו שאינו שייך לדברי שקר וגוזמא"... יעיד עליו יודע תעלומות --יוסי ג - שיחה 16:11, 15 במרץ 2017 (UTC)

הערות שוליים

נס מדהים באגרות!

חברים יקרים, אני עדיין בסערת רגשות וקשה לי להעלות על הכתב את רחשי ליבי. אתמול בלילה מתקשר אליי בחור י.ר. מישיבה חסידית מפורסמת, שהוא מהקבוצות שמגיעות אליי בקביעות לשבתות ושיעורים, ומספר אודות חברו ישראל כהן שכיום אברך שאף הוא היה בשבת אצלי והתוועדנו יחד ארוכות. אתמול הוא יצא לטייל עם מס' חברים מאותה ישיבה בנחל אוג והוא סטה מהדרך ונעלם וכולם היו במצב של התייבשות ותשישות, יחל"צ מגילות יחד עם צוותי חילוץ ומתנדבים נוספים חיפשו אותו וככל שנהי' מאוחר יותר נשקפה סכנה ממשית לחייו.

ואז מתקשר אליי חברו י.ר. ומבקש שאכתוב בקשה ועצה מהרבי שליט"א המלך המשיח עבור אותו אברך שהוא בסכנת חיים ממשית, התמהמתי קצת כי חשבתי שהמצב אבוד והשעה היתה קרוב ל 2 בלילה ופתאום קלטתי שזו שאלה של חיים ומוות ורק הרבי מה"מ יכול להציל את המצב.

מיד התיישבתי לכתוב את מכתב הבקשה לישועה וברכה, וקיבלתי ע"ע לתת צדקה לעניינים של הרבי מה"מ לישועתו, והתשו' שהתקבלה היא בכרך ד' עמ' רצב-רצג שאומר שבוודאי יהי' בריא והחששות לבריאותו הם גוזמא, ובוודאי הצדקה והתפילה עוזרים וישים בטחונות בה' וייטב המצב.

התקשרתי מיד לחבר להודיע שהוא חי ובריא, אבל הוא כבר ישן, ובבוקר הוא מתקשר אליי לבשר שבבוקר מצאו אותו תשוש אבל בריא ושלם.

יש רבי בישראל והוא למעלה מהגבלות טבע העולם! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הרב ישראל שלום שנייבלג, כפר חב"ד.

--חבר - שיחה - בואו נתוועד! משיח בא בתאריך: כ"ד בניסן ה'תשע"ז

הנס הוא באגרות או מהרבי? בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 17:30, 20 באפריל 2017 (UTC)