אלוקות
אלוקות זו דרגת התגלות של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה, בהתאם לבחינת שם אלוקים החודרת ומתגלה בגדרי העולם, ודווקא בתוך העולם.
כאשר מתבטאים "גילוי אלוקות" - הרי שזו ההגדרה בה משתמשים בתורת החסידות כדי לבטא את התגלותו של הקדוש ברוך הוא בעולם, באופן שהנבראים שבו יוכלו לחוש ולהרגיש בזה בלי שיתבטלו ממציאותם. הרגשה זו היא הרגשת ה"למעלה מן הטבע" בתוך הטבע, והוא האור אלוקי שבו. שומכיון יהודי מכיר באלוקות וחש את הלמעלה מן הטבע - לכן אינו יכול להיות מנותק מאלוקות[1].
כינוי זה משמש גם לחלק הגילוי אלקות שבתורה ובמצוות, דהיינו לאור המתגלה על ידי לימוד התורה וקיום המצוות המגלים את אלקותו בעולם. על כך היתה מלחמת היונים היתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכמאמר (בראשית רבא פרק ט"ז) כתבו כו' שאין לכם חלק באלקי ישראל. כל המלחמה היתה נגד אלקות, זאל מען לערנען תורה, זאל מען מקיים זיין מצות המשפטים והעדות, רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' ושהמצות הם חקי רצונו יתברך, ניט דערמאנען אין תורה ומצוות דעם ענין פון ג-טלכקייט (=תרגום האידיש: שילמדו תורה, שיקיימו מצוות המשפטים והעדות . . לא להזכיר את עניין האלוקות שבתורה ומצוות)[2].