תנ"ך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנ"ך - תורה נביאים וכתובים - הינו ספר הספרים, תורה שבכתב והיסוד לתורה שבעל פה (ונקרא מקרא בלשון חז"ל).

התנ"ך כולל עשרים וארבעה ספרים, המחולקים ל"תורה", "נביאים" ו"כתובים".

תורה

1. בראשית.

2. שמות.

3. ויקרא.

4. במדבר.

5. דברים.

אותם כתב משה רבנו מפי הקב"ה, כשעל שמונת הפסוקים האחרונים נחלקו חז"ל מי כתבם.


נביאים

6. יהושע.

7. שופטים.

8. שמואל.

9. מלכים.

10. ישעיהו.

11. ירמיהו.

12. יחזקאל.

13. תרי-עשר, הכולל למעשה שנים עשר (ומכאן מקור שמו) ספרי נביאים קטנים, שהם: הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי.

כתובים

14. תהילים.

15. משלי.

16. איוב.

17. שיר השירים.

18. רות.

19. איכה.

20. קהלת.

21. אסתר.

22. דניאל.

23. עזרא, כולל גם את נחמיה.

24. דברי הימים.

התנ"ך נדפס לראשונה בשנת רמ"ח על ידי בני משפחות שונצינו, ומאז נדפסה במהדורות רבות.

חסידי חב"ד בדורות עברו, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפלת שחרית, בשעת קפילת הטלית ותפילין היו אומרים שיעור תנ"ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך[1].

הערות שוליים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.