זקן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הזקן הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה מאוד, ולכן ישנו איסור הלכתי לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז"ל המילה זקן מתייחסת למה שהיום קוראים סנטר, דהיינו לחלק בגוף שעליו גדלות שערות הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.

חלקיו

בהלכה מחולק הזקן לחמש אזורים שונים, והזוהר מונה שלוש עשרה חלקים, להם הוא קורא בשם "י"ג תיקוני דיקנא": הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).

קדושתו

הזקן מכונה בספרי הקבלה "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.

לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים[דרוש מקור].

האיסור

נאמר בתורה "לא תשחית פאת זקנך", באיסור זה נכללים כל חמשת חלקי הזקן[1], למעט הפאות - שאותם צריך לקצוץ (תלוי במנהגים שונים, אך כך הוא מנהג חב"ד) בכדי שלא יתערבו בזקן, כיון שהם שתי קדושות שונות. ולמעט השפם, שכתב האריז"ל שצריך בדוקא לקצוץ את כל חלקי השפם המעכבים את האכילה.

כיון שבפסוק נאמר רק איסור השחתה, פוסקים רבים מצאו פתח להיתר - שזהו רק בהשחתה על ידי תער שמשחית לגמרי את השער, אך באם עושים זאת באופנים שונים כגון במספריים, אזי מותר לקצוץ. אך הצמח צדק פוסק [2] מוכיח שבגילוח הזקן יש משום האיסור לא ילבש ולכן אסור לקצוץ את הזקן אפילו במספריים.

הרב משה ניסן ווינר הוציא בעידודו של הרבי ספר עב כרס על הנושא בו הוא מלקט את כל דברי הראשונים והאחרונים, משנה, גמרא, מדרש וזהר. לספר זה הוא קיבל הסכמות מרוב גדולי התורה של דורנו, למעט הרב משה פיינשטיין שסירב, באומרו כי כיון שהרמב"ם לא כתב במפורש שהדבר אסור, אי אפשר "לדחוף" אותו בדבריו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספרי הרב משה ניסן ווינר

הערות שוליים

  1. על פי הלכה, אדם הגוזז את כל שערות הזקן עובר על חמישה איסורים שונים.
  2. שו"ת הצמח צדק - יורה דעה סימן צ"ג.