רבי חייא (מחכמי הזוהר)
רבי חייא הוא תנא המוזכר בזוהר הקדוש פעמים רבות. רבי אברהם אזולאי כותב בספרו אור החמה בשם רבי חיים ויטאל כי מדובר ברבי חיא אחר מרבי חיא המוזכר בגמרא, ושני רבי חייא היו.
מובא בזוה"ק לרוב יחד עם ידידו רבי יוסי (מהזוהר), כך למשל אודות כך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה[1]: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על חמור, אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של תפלת מנחה, ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפלה זו ביותר להמשיך רחמים ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
בתורת חב"ד
מובא בזוהר כי מלאך ומיכאל הכהן הגדול[2] מקריב מנשמות[3] הצדיקים על גבי המזבח וכו', להעלותן עד מקום מקום של שעשועי המלך, מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים על ידי מלאכים[4]. וכו' חוץ מנשמתו של רבי חייא שעלתה מעצמה, וזאת מצד שהיתה נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהיה יכול בעצמו לעלות.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==