נ
נ היא האות החמשה עשר מאותיות הא"ב שמספרה 50.
תוכן עניינים
בחינת הדינים שבאות זו
האות נ' מורה על שני ניגודים: לעיתים היא מורה על נ' שערי בינה ועל הארה גדולה, ולעיתים היא מורה על דינים קשים בהיותה אחת מחמשת אותיות מנצפ"ך שהם דינים. מכיון ששורש אות זו היא משם אלהים שבעשרת השמות יש נ' אותיות, שבעת החטא יש ממנו יניקה חיצונית לקליפות הנקראים אלהים אחרים, ואז משמעות האות נ' שהם דין וצער מלשון לא תונו, והוא ג"כ לשון העלם והסתר ההסתר וההעלם שנגרם על ידי הקליפות שאין בהם שום כוח ומציאות עצמית [1].
וענין זה של דין מובא בפירוש הראב"ד לספר יצירה[2]: המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה וטחול בנפש. כי צורת עקרב ראש בשרצים הפך הנחש והולך לאחור ולא לפנים והוא קר ולח קצת ביחוסו אל אריה אבל טבעו קר ויבש כמו הטחול ובו קדחת רביעית לשבים מאחרי ה', ולפיכך יתעוררו בו הקדחת.
במזמור אשרי לא מובא האות נ' מכיון שנרמזת בו "נ'פילה" ל"שונאי ישראל" בלשון סגי נהור, ולכן סמך דוד המלך במקומה את הפסוק "סומך ה' לכל הנופלים" שהיא המתקת הענין.
צורתה
צורת הנ' היא צורת זרוע מקופל המורה על דינים, ון' סופית היא כזרוע פשוט המורה על גילוי כבוד שמים, ולעתיד לבא יהפכו הדינים שבאות נ' לגבורות על שונאי ישראל[3].
בשמות הקודש
וזו היא האות נ' שבשם אדני, וכידוע ששני האותיות ד נ' שבשם זה מורות על דין, לעומת אותיות א וי שמורות על רחמים וחסדים, ועל ידי צירוף ארבע אותיות אלו נהפכת הנ' לרחמים.
הערות שוליים
- ↑ שעת רצון על הזוהר ח"ג דף קפ, ב עיי"ש
- ↑ פרק ה משנה ב
- ↑ ראה מצת שימורים - שער הברכות: וז"ש 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות' ר"ל כמו ביציאת מצרים כתיב 'וחמשים עלו בני ישראל' כך לעתיד יצאו בסוד חמשים והוא 'נפלאות' נ' פלאות. ר"ל אותה נ' המתגלה בזרוע דזעיר היא תעשה פלאות. וזהו 'אראנו' נ' פלאות, אראנו דייקא שתתגלה אות נ' בגילוי גמור
