ל
האות ל היא האות השנים עשר מאותיות הא"ב, שמספרה הוא 30.
ענינה
בספר יצירה[1] מובא: המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה וכבד בנפש. לפי גרסא אחרת הל' מורה על היחוד[2]: המליך אות ל' בתשמיש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם מאזנים בעולם ותשרי בשנה וקורקבן בנפש.
שלשת חלקיה
בקבלה מבואר כי האות ל' שיש בה שלשה חלקים מרמזת על שלשת המוחין שהם חב"ד.
בספר התמונה משוה את האות ל' לאות א', בהיות שבשניהם יש שלשה חלקים, ושניהם מרמזים על מוחין: "למ"ד ואלף צורתן משונה ומדתן שוה, פעולתן משונה וכחותם שוה, דרכם משונה ומעלתן שוה, (נ"א ודורך על במתי) שמותן משונה ולשונם שוה, מקומם משונה ומעמדם שוה".
גובהה
אות זו מיוחדת בהיותה גבוהה מכל האותיות, והיא בהיותה מרמזת על סוד "מגדל פורח באויר" שהוא בבחינת הכתר שלמעלה מכל השגה, כמובא בשקל הקדש - לרבי משה די ליאון ז"ל " ועל כן כי סוד הענין אשר אמרנו, המגדל העליון הפורח באויר כי הוא המגדל הגבוה ופורח בסוד האויר אשר הזכרנו, ועל כן נתכנה בסוד אות אחת גבוה מכל האותיות ל סוד המגדל הפורח באויר, אשר עמודי העולם היו מבקשים למצוא בו שום מציאות ולא מצאו, ואמרו כי דואג ואחיתופל היו שואלים ארבע מאה בעיות במגדל הפורח באויר לפי סוד מעלות חכמתם ויבקשו ולא מצאו, ועל כן למד בינה אחד הוא".
אף בשלשת אותיות צלם המורים על המשכת המוחין, רומז הל' על אור הבינה המקיף את זעיר אנפין ככתר.