המבול

ההר המזוהה עם הרי אררט

ציור המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה

תיאור המים יורדים לאחר המבול

המבול היה הצפת מים בכל שטח העולם (חוץ מארץ ישראל) באמצעות גשמים עזים ופתיחת מעיינות הארץ הרותחים, ומטרתו הייתה בכדי לטהר את העולם מחטאי הדור - חטאים חמורים ביותר. לאחר המבול הבטיח הקב"ה לנח ששוב הוא לא יביא מבול לכל העולם.

הפרשה בתורה

לאחר שהקדוש ברוך הוא הזהיר את הנבראים על ידי שליחו נח כי אם לא יחזרו מדרכיהם הרעים תבוא עליהם מבול שיאבד אותם, ולאחר שלגלגו באזהרות המפורשות ואף הוסיפו להרשיע, בא המבול, ואיבד את כל היקום:

בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ: וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים: וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם: כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ: וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה: וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם:

בתורת החסידות

על פי תורת החסידות, כמבואר במאמרי אדמו"ר הזקן, המבול לא היה רק אמצעי להמית את הנבראים, שהרי היה אפשר באופן אחר - אלא שימש גם כעין מקווה. כשם שהמקווה מורכב מארבעים סאה מים, כך גם מי המבול ירדו במשך ארבעים יום (למרות שהנבראים וודאי לא נטהרו, שהרי נאבדו משני העולמות וכמאמר רז"ל "דור המבול אין להם חלק לעולם הבא" - הכוונה היא שהארץ נטהרה).

הרבי מוסיף גם ידוע שהמקווה היא עניין שנעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין ערב שבת לש"ק וזהו עניין טבילת גר), ולכן הוצרך המבול לעולם כמקווה לקראת בניית העולם מחדש. וכפי שנאמר שביציאתו מהתיבה נח ראה "עולם חדש", כיון שהעולם הזדכך בדוגמת הזיכוך בימות המשיח. ולכן גם משווה המדרש את מי המבול למצב שלפני הבריאה, בו היה העולם "מים במים" ואחדותו של הקב"ה התגלתה בתכלית, כי גם במבול נוצר מצב נעלה זה.

לכן גם נימוחו ג' טפחים של עומק המחרישה, כי גם הארץ הוציאה פירות שלא ממין ה[[מלאכת זורע|זריעה]], שהוא עניין זנות, והיה צורך לטהרה.

לכן גם נאסרו נח ובניו בתשמיש המיטה, למרות שלכאורה רק נח היה צריך להיאסר מפני שהיו אלו שנות רעבון וצרה, מה שאין כן בניו - שהיו מותרים לכאורה שהרי היו חשוכי בנים, אלא שגלוי וידוע לפניו שכיוון שהסיבה שמותר גם בשנת רעבון הוא שמא תתעבר, ובשנים אלו וודאי לא תתעבר, כיוון שהיה זמן של היפך "לשבת יצרה"