כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי
כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי הוא כינוי למאמר שנאמר בשנת תרס"ג[1], המתייחס להתנוצצות הגאולה בדורות האחרונים, תוך מניית השלבים הכללים בזה, שאין יודעים מי אמרו. במאמר זה מופיע פתגמו של ר' פנחס מקוריץ בו נאמר שסיבת גילוי החסידות הוא כיון ש"בזמנו של הבעל שם טוב היה העולם במצב של התעלפות ועל ידי גילוי הבעש"ט ותורת החסידות נתעורר העולם מהתעלפותו".
רקע
המאמר נדפס לראשונה בספר מגדל עז לר' יהושע מונדשיין, על פי כמה כתבי יד, שבחלקם מופיעה השערה - ובד בבד גם הסתייגות - שהוא מאדמו"ר הרש"ב נ"ע.
במגדל עז שם מביא שבכת"י הרש"ז האוולין נרשם: "דברים אלו יש אומרים שהוא מאדמו"ר הגאון אלקי הרש"ב נבג"מ זי"ע אבל אינו דבר ברור ולא יש ע"ז ראי' כו'". ואילו בכתב יד אחר ישנה כותרת: "בעז"ה, נמצא בין כתבי אדמו"ר הרש"ב [?] שליט"א תרס"ה, מרבינו הק' בעל צ"צ נ"ע וההוספה היא מאדמו"ר מש"ב.
ואכן, המאמר מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון מסתיים בתיבות "כל אלו הדברים שמענו מאדמו"ר נ"ע" והקטע השני מתחיל "אך עתה יש להבין דבר מתוך דבר להתיישב תוך לבנו כו'".
בשעתו אכן סברו, בעקבות הרשום בכת"י, שזה אכן מאמר מאדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ג שנאמר "לפני יחידי סגולה", ואכן המאמר נדפס בהוספות לספר המאמרים תרס"ג, תחת הכותרת "מאמר אדמו"ר מליובאוויץ לפני יחידי סגולה". אך כאשר זכה ר' שלום יעקב חזן לגלות את ארכיון הרבי הריי"צ שברוסיה, ובו "ביכל" ההנחות של אדמו"ר הריי"צ משנת תרס"ג כולה, ראו שאין שם זכר למאמר זה.
הרמ"ד ריבקין מספר (בהקדמה לספרו תפארת ציון, הערה 17) על "הרשב"ץ נ"ע.. שהיה דורש תמיד אודות הקץ על תרס"ו". ואכן, הקטע השני של המאמר, עוסק בהרחבה בחישוב קץ על שנת תרס"ו. מכאן ניתן לשער שנכתב ע"י הרשב"ץ[2].
חשוב להדגיש, שבאופן עקבי נמנע הרבי מייחוס מפורש של המאמר לאדמו"ר הרש"ב, גם לאחר שנת תשמ"ה בה נדפס המאמר כשהוא מיוחס לאדמו"ר הרש"ב[3].
תוכן המאמר
המאמר מתייחס לשאלה פשוטה: מדוע זכו דוקא הדורות האחרונים לגילוי תורת החסידות. בעל המאמר מבאר זאת כחלק מהתנוצצות הגאולה המתקרבת, ומסביר על פי זה "מאמר סתום" מהרה"ג ר' פנחס מקוריץ מתלמידי הבעש"ט, שאמר שנשמת הבעש"ט ירדה לעולם הזה בכדי להעיר את כלל ישראל משינתם. גילוי פנימיות התורה בדורות אלו מקביל לההתעוררות משינת הגלות.
בחלקו השני מחלק בעל המאמר את גילוי פנימיות התורה בדורנו לד' שלבים, במקביל לארבעת השלבים שיש בקימה מן השינה: עלות השחר, נץ החמה, זמן ק"ש וזמן תפילה. בהמשך עוסק בעל המאמר בחישוב קץ על שנת תרס"ו.
ראה גם
לקריאה נוספת
- אסף חנוך פרומר, התמים גליון 38 ע' 25 ואילך.
הערות שוליים
- ↑ נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א ע' קמב ואילך.
- ↑ ראה התמים (בית משיח) גליון 38, ע' 25 ואילך.
- ↑ לקוטי שיחות: לקו"ש ח"י ע' 40 הע' 42; לקו"ש חט"ו ע' 282 הע' 15. שיחות אחרי שנת תשמ"ה: התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 205 הע' 29; שיחת ש"פ משפטים תנש"א ס"ט הע' 93.