דייתיקי
דייתיקי היא שטר של מתנת שכיב מרע כלומר אדם הנוטה למות וציוה לכתוב מסמך המעיד על כך שהוא מוסר חלק מנכסיו לאדם אחר, נחלקו הראשונים בפירוש המילה.
פירוש הראשונים
הנימוקי יוסף[1] מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה.
רש"י[2] מפרש "שטר זה יהיה לקום ולהיות ככל הכתוב בו דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין" כו'.
הרמב"ם בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה "שאר שמקנהו בו נכסים מטלטלים או קרקע או דבר מן הדברים" כו' גם פיורש זה קשה, כמקושיית הצמח צדק והלא ההקנאה היא על ידי הדיבור ולא על ידי השטר.
בערוך פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי עיקר הדבר דא תא למיקם ולהיות
מסקנא
למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק[3] כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו.