ביטוש

ביטוש הוא מושג בארמית הבא לבטא הכאה רוחנית, כלומר מצב בו שני מושגים רוחניים באים לידי התנגשות רוחנית, דבר הגורם להויה או מציאות חדשה.

הוויית הכלים על ידי הכאה

מבואר בחסידות, כי הויית הכלים היא על ידי ביטוש של שני אורות, וכמו שמבואר כי הויית הכלים היא על ידי ביטוש האור פנימי עם האור מקיף. כמשל לכך יש מבארים כי כאשר אדם לומד פנימיות התורה (שהיא אור מקיף) עם נגלות התורה (שהם אור פנימי) אזי מתגלה כח הכלי שבו, ואישיותו הרוחנית נבנית.

יש גם הולדה הנעשית על ידי ביטוש של שני כלים, כמבואר למשל, כי על ידי הכאת ארבעת אותיות הויה כלומר אות י' בה' וה' בו' ו' בה' נולד אור השכינה המכונה בשם "מקום".

זיכוך החומר על ידי הכאה

מושג זה של ביטוש מוזכר גם כן בחסידות בנוגע לביטוש החומר על ידי הכאה והלקאה עצמית, וכמבואר בזהר הקדוש "אמר רב מתיבתא בגן עדן אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה כו'. גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה כו'", ומבאר בתניא פרק כ"ח שיש מי שאור הנשמה והשכל אינו מאיר בו כל כך למשול על חומריות שבגוף, ולמרות שמבין ומתבונן בשכלו בגדולת ה', אינו נתפס ונדבק במוחו כל כך באופן שיוכל למשול על חומריות הלב, והסיבה היא גסות הקליפה שמגביהה את עצמה על אור קדושת נפש האלקית, ומסתרת ומחשיכה את אורה. ולזאת צריך לבטשה ולהשפילה לעפר, כלומר לקבוע עתים להשפיל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס ולהשפיל את יצרו הרע בכינויים קשים עד שיצרו הרע יקלוט את שפלותו וגסותו.