ישראל דב פרומקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־14:07, 8 במאי 2009 מאת חסיד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

החסיד ישראל דב פרומקין (כ"ג בחשוון תרי"א, 1850 - י"ד באייר תרע"ד, 1914) מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל.

פרומקין נולד במוהילב שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), למשפחה של חסידי חב"ד. בכ"ג בכסלו תר"ך, 1859, בהיותו בן 9, עלה לירושלים עם הוריו ואחיו. כשמלאו לו 15 שנה, נישא לבתו של ר' ישראל ב"ק, מי שהקים את בית הדפוס העברי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. אשתו זו נפטרה בצעירותה, לאחר שנולדו להם בנות ובן אחד, אברהם. י"ד פרומקין נישא בשנית לבילקה, להם נולדו הבנים זלמן, גד, רוזה ויצחק.

בַ‏"ק ייסד בשנת 1863 את העיתון העברי החלוצי "חבצלת", אך לא התמיד בהוצאתו לאור. פרומקין ירש את בית הדפוס מחותנו, ובשנת 1868 חידש את הוצאת העיתון והתמיד בה עד שנת 1911.

י"ד פרומקין התגורר בצפון העיר העתיקה, בשכנות לבית המופתי הירושלמי. כיוון שבתהלוכת נבי מוסא נשאו המוסלמים דגל מבית המופתי, נקרא הרחוב בשם "רחוב הדגל". בפי היהודים נקרא מקום מושבו "חצר החבצלת", על-שם בית הדפוס, והעיתון המופק ממנו.

על אף היותו של פרומקין חסיד חב"ד, שימש העיתון כבמה לתומכי "ההשכלה" ובהם אליעזר בן יהודה, שערך בעיתון מוסף בשם "מבשרת ציון", אל מול המתנגדים במחנה החרדי, שערכו עיתונים מתחרים בשם "הלבנון" ו"יהודה וירושלים". אולם בהמשך דרכו שב פרומקין והתחבר לאנשי "היישוב הישן" בירושלים, ובשיתוף פעולה עם יחיאל מיכל פינס, אשר עבר דרך אידאולוגית דומה, עמד במאבקים כנגד בן יהודה בשנותיה האחרונות של המאה ה-19. גם בנו, גד, פרסם מאמרים בעיתון תחת הכינוי גפ"ן, שהוא נוטריקון של שמו.

פרט לעבודתו העיתונאית היה פרומקין פעיל ציבור וסייע רבות לנזקקים. הוא סייע לאנשי עליית אעלה בתמר שהגיעו לכפר השילוח, וארגן קרן 'להצלת נדחי ישראל' על מנת לסייע להם להקים משכני קבע. פעילות נוספת של פרומקין הייתה ניסיון לארגן התיישבות של יהודים בנבי סמואל. נרכשה חלקת אדמה ובשנת 1895 ניסו כשלושה עשר יהודים תימנים מירושלים לעבד את האדמה הסמוכה לנבי סמואל, אך ניסיון זה לא עלה יפה. בנוסף, הקים את "בית מושב זקנים הכללי" בירושלים.

פרומקין היה מקושר לאדמו"ר הרש"ב, וכפי שהעיד [[אדמו"ר הריי"צ ביומנו: "מקושר אל אאמו"ר בליבו ובנפשו".

בנו, גד פרומקין, היה השופט העליון בארץ הקודש בימי המנדט, ובעל קשרי ידידות עם אדמו"ר הריי"צ.

לקריאה נוספת

{ויקיפדיה}}