לוי ביסטריצקי
הרב לוי ביסטריצקי נולד בשנת ה'תש"ט ביום ח' אייר, להוריו הרב יהודה לייב ואיטא ביסטריצקי שהתגוררו אז בשכונת בורו פארק ברוקלין ניו יורק. סבו מצד אביו היה מרדכי שנשא את מרת שפרה ביסטריצקי, ביתם של לוי וזוגתו מרת רוחמה לאגאוויר. ור' שלמה ויוטלע טרעוויס (הוא בא מליט והיא באה מצרפת) שהיו גם חסידי חב"ד. בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם הרבנית אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל. ביום ג' י"ד מנחם אב תשס"ב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינטור. ביום א' י"ט מנחם אב היתה הסתבכות במצב והשיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם. הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. נטמן בבית העלמין החדש בצפת בסמוך לציון של ר' פנחס בן יאיר.
מקור השם ביסטריצקי
המקור לשם המשפחה ביסטריצקי הוא ברוסיה,שם היה גוי ששמו היה ביסטריצקי והיה בעל אחוזה עם יער גדול עם שדות ובהמות וכו'. הוא היה אוהב ישראל שהי' נותן ליהודים להתפרנס מאחוזתו, ועל שמו נקראה משפחת ביסטריצקי לפי הוראת הצאר הרוסי שנתן את השם לסבא של הסבא של ר' לוי.
קורות חיים תש"ט - תש"ל
כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד ניו ג'רסי שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. מוריו היו אימו ור' יוסף מוטניק מפלטבוש נ.י. ור' שייקי נוזס מירושלים. למד שם כל השנים עד לגיל 12.
בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטשער ישיבה בבדפורד פינת דין והיה גר אז אצל דודתו בקווינס. רבותיו היו הרב פוקס ברוקלין ניו יורק, הרב גפינקל ברוקלין ניו יורק, הרב בוגימלסקי ברוקלין ניו יורק. בשנת ה'תשכ"ב – ביום ה' אייר, היה ביחידות בר מצווה אצל הרבי שאמר לו שיאמר לרב טעננבוים שיעלה אותו כיתה והרבי בירכו שהמעבר יהי' בהצלחה.
בשנת ה'תשכ"ג / ה'תש"ל - בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בשיבה במונטריאול וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שאתה מגיע כמה ימים מאוחר, אחר כמה ימים הרבי ראה אותו בזאל ב-770 והרבי שאל את חודקוב שישאל טעננבוים מדוע הבחור עדיין פה והוא קרא לטעננבוים למשרדו ואמר לו שיתקשר עכשיו למונטריאול.
מיד לאחר היחידות נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול שבקנדה, שם למד עד חתונתו בשנת ה'תשל"ג. למד שם את כל הש"ס ובגיל 17 נבחן אצל הרב פנחס הירשפונג על סמיכה יורה יורה ולאחמ"כ גם ידין ידין. גם רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. חביריו מספרים שהיה הולך לישון בלילה בשעה אחת וקם בארבע בבוקר. רבותיו בישיבה היו הרב מנחם זאב גרינגלס, יצחק מאיר גוראריה והרב הירשפורנג.
קורות חיים תש"ל - תש"מ
בשנים ה'תשל"א/ב - התיישב בבית הדין במונטריאול והיה נוכח בכל הדיונים של בית הדין ובכך קיבל את התמחותו בדיני תורה בכלל, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. ישב שם שנתיים עד חתונתו. בד בבד עשה גם שימוש אצל הרב זלמן שמעון דבורקין מניו יורק שהיה אז המרא דאתרא של שכונת קראון הייטס שקיבל הוראה מהרבי ע"כ שיתן לו לעשות שימוש אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה וכדי שבבוא היום יוכל לשמש כרב.
בשנת ה'תשל"ג - בי"ד סיוון התחתן עם הרבנית תחי' אסתר שולמית לבית הרב חיים מנחם וחיה טייכטל מירושלים עיה"ק. במכתב ששלח הרבי לחתונה הוסיף את המילה הרב לפני שם החתן. גם הרבנית חיה מושקא ע"ה שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים שאדמו"ר הריי"צ היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ר"ה והרבנית לא הסתפקה בזה ונתנה את הבד של אדמו"ר הצמח צדק שבו היה עוטף את השופרות בר"ה והרבי הסכים והרב ביסטריצקי התעטף בבד הזה בחופתו והרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר'. לאחר חתונתו התגורר כמה חודשים בירושלים ואח"כ עבר לנצרת עלית ושם למד בכולל.
בשנת ה'תשל"ד - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן
בשנת ה'תשל"ו - בכ"ד טבת הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה – משו"ע אדמו"ר הזקן על חלק יורה דעה. בי"א בשבט נסע בשליחות של הרבי לצפת ביחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר בהתוועדות שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו במזכירות והרב נרשם והיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה. ביום ח"י אלול יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן. כשאמר לו חדקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין אמר הרב ביסטריצקי לרבי דרך הרב חדקוב שחסידים מספרים שאדמו"ר הזקן אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" והרבי ענה ונתן ברכה "זכות הרבים מסייעתו".
בשנת ה'תשל"ז - בר"ח אייר יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.
בשנת ה'תשל"ח - בו' תשרי יצא לאור הספר החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב ג"כ את התאריך של הפתח דבר. התחיל להתעסק בנושא הכשרות ודאג שיהיה אוכל כשר גם בצפת והיה הולך ומדבר עם בתי עסק ומשכנע אותם שכדאי לשמור כשרות.
בשנת ה'תשל"ט - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים והציע לו להיות מורה הצדק בעיר שלו. הרב ביסטריצקי ענה לו שמכיוון שהרבי שלח אותו לצפת הוא לא רוצה לכתוב לרבי אודות הצעה זו ואם אותו רב בכל אופן רוצה יכול לכתוב בעצמו. ובאמת אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח אלול התקשר הרב חדקוב לרב קפלן ע"ה שהיה השליח הראשי בעיר צפת ואמר לו שהגיע שמועה לרבי שמציעים לרב ביסטריצקי רבנות ובגלל שהרבי שלח אותו לצפת הוא רוצה שהרב ביסטריצקי יהיה דווקא במקום שליחותו ואכן הרבי מתנה תנאי שתוכנו: עד שיחזור מהאוהל יקבל אישור שהרב ביסטריצקי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת". זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' מנחם מענדל בנו של אדמו"ר המהר"ש הטמון בבית העלמין הישן בצפת.
קורות חיים תש"מ - תש"נ
בשנת ה'תש"מ – נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות.
בשנת ה'תשמ"ב - בי"ט כסלו יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם מקווה עבור אשה אחת וכשחזר ושלך דו"ח לרבי אודות הבניה שאל אותו הרבי כמה עלה הוצאות הבניה של המקווה והרבי שילם עבור כל ההוצאות.
בשנת התשד"מ - לאחר תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם היה הרב ביסטריצקי שיזם וביצע את הרעיון של סיומי הרמב"ם והיה הערוך של הסיומים. בכל פעם שגמרו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים היה יורד עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ומסיימים שם, וגם כשהתחילה התקנה ירד עם קבוצה של אנשים לבושי חג והתחילו לראשונה את הרמב"ם בשירה וריקודים. בהתוועדות ש"פ במדבר מבה"ח סיוון הרבי דיבר אודותו בהתוועדות ואמר שיש לו אהבה ישראל והביא לכאן משקה לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום הרמב"ם כל שנה גם במצרים מקומו של הרמב"ם והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. כיון שהוא המרא דאתרא שעל יד ציון הרמב"ם ב. כיוון שהוא עושה את סיומי הרמב"ם בטבריה על ציונו של הרמב"ם יש לו קשר מיוחד לרמב"ם.
בשנת ה'תשמ"ו - י"ט כסלו יצא לאור הספר השביעי הרמב"ם ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן ביחידות של הרב יאלעס אצל הרבי אמר לו הרבי: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפענ"ד, גדולתו של אדמו"ר הזקן שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל אדמו"ר הזקן הם בדומה לכללי הרמב"ם בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב – בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי – בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד הרמב"ם ושו"ע אדמוה"ז שבו הוא משווה את פסקי הדינים של הרמב"ם ואדמו"ר הזקן כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים". ביום ח"י אלול יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ב'.
בשנת ה'תשמ"ז – התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.
בשנת ה'תשמ"ח - בכ"ד טבת יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן שיצא לאור עפ"י הוראה מהרבי.
בשנת ה'תשמ"ט – בכ"ז טבת נפטר הרב שמחה קפלן רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות החדשה. התחיל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר ביחד עם שותפו הרב שמואל אליהו והקים מערכת כשרות מפוארת שמהווה דוגמא לרבנויות אחרות ברחבי הארץ כפי שהמליצה על זה וועדת צדוק שבדקה את תפקוד המועצות הדתיות והמליצה במסקנותיה לאמץ את מבנה ושיטת מערכת הכשרות של צפת. הוועדה ציינה את עבודתו היעילה והפורייה של הרב ביסטריצקי בתחום הכשרות של צפת פיקוח יום יומי ושבועי ממוחשב על כל ספקי הכשרות בעיר ועל כל עובדי מחלקת הכשרות.
קורות חיים תש"נ - תשס"ב
בשנת ה'תשנ"ב - בערב חג השבועות יצא לאור הספר העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. מיד אחרי הוצאתו לאור של ספר זה התחיל בהכנת סידור חדש לתפילה שבו יבוארו כל הדינים והמנהגים בתוך דפי התפילה והכל יהיה בהדפסה מחודשת מאירת עיניים עבד על זה עד יומו האחרון ובעז"ה יצא לאור לקראת יום היארצייט הראשון.
בשנת ה'תשנ"ג - ביום כ"ג באב נבחר לכהן פאר כרבה הראשי של צפת והגליל העליון.
בשנת ה'תשנ"ד - ביום כ"א כסליו הוכתר ע"י הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת בטקס מרשים ומפואר לרב הראשי של צפת עיה"ק והגליל העליון.
בשנת ה'תשנ"ה – גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם ויוזמתו התקבלה והופעלה ע"י הרבנות הראשית לישראל.
בשנת ה'תשנ"ו - בחודש ניסן הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל לאחר שהציב תוכנית עבודה מכובדת שהתקבלה ברבנות הראשית כאחראי ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים הכי קטנים בארץ וכל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל, לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.
בשנת ה'תשנ"ט – לאחר שהיה מוכר ואהוב על הציבור בכלל ועל רבני ישראל בפרט החליט להתמודד שבחודש אדר על הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל. התמודד כמועמד עצמאי ונבחר במקום השישי.
בשנת ה'תש"ס - ביום שמחת תורה הותקף בפעם הראשונה ע"י תושב צפת מעורער בנפשו. במוצאי שבת - חול המועד פסח נתקף שוב ונפצע קשה.
בשנת ה'תשס"א – בקיץ התמנה להיות העורך הראשי של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן בתרגום לאנגלית וידוע הסיפור שהרבי אמר פעם למשהו שרצה לעשות איזה ספר על שו"ע אדמוה"ז והרבי אמר לו שנמצא כאן מומחה גדול של שולחן ערוך שהגיע מארה"ק. השקיע בזה רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים, עבד על זה עד יומו האחרון גם בעת שהותו בבית הרפואה אחרי ההתקף לב ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.
בשנת ה'תשס"ב - התחיל להתכונן לבחירות לרבנות הראשית לישראל וקיבל את תמיכתם של כל גדולי ישראל. כהרגלו הכל היה מתוכנן לפרטי פרטים עד אשר בפתע פתאום ביום ג' י"ד מנחם אב חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינתור, הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב וכבר היה מסתובב עם עשרות האנשים שבאו לבקרו עד שבפתע פתאום ביום א' י"ט מנחם אב בשעה 5:15 בבוקר היתה הסתבכות והשיב את נשמתו הטהורה לבורא העולם. הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת בסמוך לציון של ר' פנחס בן יאיר.