חיים אליעזר קרסיק
הרב אליעזר קרסיק, מחשובי רבני חב"ד, היה חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א.
הרב אליעזר קרסיק כיהן כרב בכמה ערים בברית המועצות. לאחר עלייתו ארצה, מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב.
מייסד ומנהל חדר וישיבת חב"ד בתל אביב
ייסד וניהל את "חדר" בני תמימים תל אביב, ייסד וניהל את ישיבת אחי תמימים תל אביב.
יושב ראש אגודת חסידי חב"ד
במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי היישוב כפר חב"ד.
רוטשילד 82 מרכז לפעילות חב"ד
ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
פטירתו
בליל שבת אור לה' בניסן תש"כ, ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים שי' (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה.
בני משפחתו
- רעייתו: הרבנית לאה קרסיק בתו של הרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב יחיאל צבי גוראריה, הרב שמר'ל גוראריה, הרב משה גוראריה והרב שניאור זלמן גוראריה
- בתו: הרבנית דבורה אשכנזי התחתנה עם הרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
- בתו: מרת טעמא גוראריה שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב נתן גוראריה (קראון הייטס) ע"ה בנו של הרב חיים שמריהו גוראריה.
- בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב צבי הירש חיטריק בנו של הרב יהודה חיטריק.
- הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד, המשפיע הרב חיים אשכנזי, הרב יוחנן גוראריה רבה של חולון ועוד.
ראו גם
- זכרונות מימי שבתו בתומכי תמימים ליובאוויטש, פורסמו בשנת תשי"ב בביטאון חב"ד.