בחזקת משיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חזקת משיח הינה הגדרתו של הרמב"ם למשיח בזמן הגלות בתחילת התגלותו קודם שגאל את ישראל.

גדרו

באופן כללי ישנם שלשה תקופות במלך המשיח: קודם התגלותו - ראוי להיות משיח. תחילת התגלותו - בחזקת משיח. אחרי ההתגלות - משיח ודאי.

הרמב"ם בספרו מגדיר את שני השלבים בהתגלותו בחזקת משיח ומשיח ודאי בהגדרות ברורות ומבדיל ביניהם. וכך מגדיר את היותו בחזקת משיח.

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"

— רמב"ם, הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד

.

כלומר בזמן זה פעולותיו אינם הפעולות של משיח לגאול את ישראל אלא שבתקופה זו הוא בעיקר הקמת מלכותו.

'חזקת משיח' מזוהה עם מלכותו על עם ישראל ופעולותיו לחיזוק וביצור הדת בקיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל ומלחמתו עם האומות. זהו חלקו הראשון של 'התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא.

מהותה של חזקה זו

הדרך להגדיר אדם שוטה, מובא בגמ' חגיגה (ג' ע"ב) ג' פרטים לזיהוי שוטה, ובשביל להגדירו שוטה הוא צריך לעשות את שלושתם. כלומר, כל פרט כשלעצמו ניתן להסביר שבא מחמת שיגעון ואפש"ל סיבה אחרת וזה בא לאו דווקא משיגעון. אך אם עושה את שלושתם - ההסתברות אומרת שהוא שוטה, וזה חזקה שהוא שוטה.

וכן הוא לעניננו: על פי נגלה, ענינה של הגאולה היא שיוכלו ישראל לקיים את כל התורה, וכמו שבפתיחת הל' מלך המשיח, פותח הרמב"ם: "המלך המשיח עתיד...א) להחזיר מלכות בית דוד ליושנה... ב)ובונה המקדש. ג) ומקבץ נדחי ישראל". ובהתאם לג' פעולות אלו, תחזור קיום המצוות לשלימותה - החזרת המלכות תביא "חוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם". "בונה המקדש" מביא ל"מקריבין קרבנות" ואת כל מצוות המקדש, ו"מקבץ נדחי ישראל מביא ל"ועושין שמיטין ויובלות" ואת המצוות התלויות בארץ, שהתנאי שלהם הוא 'רוב יושביה עליה'. א"כ: זהו ענינה של הגאולה (ע"פ נגלה). את הגאולה מביא מלך המשיח. איך ניתן לזהותו? בשביל זה צריך את החזקה. ומהי? כיון שאמרנו שמטרת הגאולה הוא להחזיר את קיום כל המצוות, א"כ, המשיח צריך שיהיה מישהו שרואים בו תוקף מיוחד בענינים אלו. ובשביל לזהות אותו, הוא צריך לעשות ג' פעולות שונות שקשורות עם ההענין האמור: א) "הוגה בתורה כדוד אביו". ב)ויכוף כל ישראל לילך בה ויחזק בדקה. ג) "וילחם מלחמות ה'". אלו ג' פעולות שכל א' לעצמה ניתן להסביר אפשרות לכך שעשאה אדם זה. אך אם יש אדם שעה שלוש פעולות שונות אלו - ההסתברות והיא החזקה שאומרת כי הוא הוא שנשלח ע"י הקב"ה להיות המשיח. חשוב להדגיש, שהחזקה שהוא משיח נוצרת כבר בזמן שמתעסק בזה, ואפי' עדיין לא סיים את אותם ענינים. אם סיים - "אם עשה והצליח, וניצח את האומות סביביו, ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל" - ברגע שסיים את הפעולות האלה ובעצם הביא לפועל את מטרתה של הגאולה - "הרי זה משיח ודאי". חזקה זו אינה הסתברות גרידא, אלא זו הסתברות של חכמים, שעל מנת להוציא את אותו אדם מחזקתו - עליך להביא ראיה שאכן חסר בו בהתעסקות בא' מג' פרטים אלו. וכל עוד לא ניתן להפריך את עובדת היותו עוסק בג' ענינים אלו - הרי הוא בחזקת משיח שהוא יהיה המשיח ודאי בסוף עבודתו. כמובן, שבדורנו זכינו, ויש לנו את כ"ק אד"ש שעוסק בג' ענינים אלו, והוא הוא הבחזקת משיח. וכגיון שהוא מוחזק שהוא משיח - מה שאומר שהוא המשיח שיגאל אותנו ברגע ממש.


סימני בחזקת משיח

יעמוד מלך מבית דוד

תחילת התגלותו תהיה שיעמוד מלך על ישראל, כלומר בעודם בזמן הגלות יעמוד מלך המשיח ויהיה מלך על העם (רק שלא יהיה על כל ישראל, שהרי יהיה לפני קיבוץ גלויות[1]). אולם מלכותו לא תהיה על ידי נביא וסנהדרין[2] ולכן לא יהיה לו עדיין דין מלך בשלימות.[3] ואף שבכללות בהכרח שיהיה לו דין מלך משום שהיותו מלך הוא הקדמה לכל שאר פעולותיו בהיותו בחזקת משיח (שהרי מלחמת עמלק הוא חלק מסימני חזקת משיח ועליו להיות על ידי מלך.)[4][5]

תחילת התגלותו הוא בזה שהוא 'עומד מלך'. ועל אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם, במלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור משיח ודאי. הנה דווקא בזה ('יעמוד מלך') מתגלה עומק עניינו של משיח.

ההסבר בזה הוא: חידושו ומעלתו של משיח הוא דבר אחד עם עצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה ונגרמת על ידי הפעולות.

הסיבה לכך היא: משום שכל מעלותיו נובעים מנשמתו שהיא דרגת היחידה[6] ולכן גם המלכות שלו היא 'תוצאה' מנשמתו שהיא בדרגת היחידה שעניינה היא לא שהיא מרוממת עצמה מעל כל הדרגות, אלא שהיא 'מובדלת בעצם' משאר הדרגות ומלכתחילה עצם מהותה מובדלת מהם ואינה בגדרם כלל. ולכן גם מלכותו הוא בעצם מהותו שהוא מרומם ומנושא בעצם מכל העם כולו.

ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.[7][8]

דרגה זו מכונה אוירו (רוחו) של מלך המשיח[9] שהיא עצם עניינו של משיח. והיא למעלה מאורו של משיח[10] שעניינו ההתגלות ( - אור) של משיח על ידי פעולותיו.[8]

הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה

הכוונה בזה הוא[11] לא בהכרח שיכוף בכח אלא העיקר הוא הפועל, שיפעל על כל העם לקיים את התורה ולא בהכרח שיהיה על ידו ממש אפשר שיהיה על-ידי שלוחיו[12]. פעולה זו של משיח תהיה מתוך מלחמה ונחישות ללא התפעלות מהרוח החפשית הנושבת בעולם (הטוענת שהצדק הוא ב"דמוקרטיא", ואילו הוא (המשיח) "דיקטאַטאָר") כיון שיכיר רק באמת דאלקות, שנמסרה על ידי הקב"ה בתורה ומצוות ויוכיח בתוקף שכל מה שהפוך ממנה היא היפך הצדק והיושר.[13]

כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי [14] אחד מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים.[15]

וילחם מלחמות ה'

מלחמות אלו יהיו מלחמות גשמיות על אויבי ישראל. אם זאת, ייתכן שהם יתרחשו באופן של שלום[16], ובאופן ניסי על ידי דיבור בלבד כמו שנאמר על המשיח[17] "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע". לדוגמא: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה[18] ולא בדרך של צבא.

בין מלחמותיו יהיו גם המלחמות להכרית זרעו של עמלק שמשיח יברר מיהו זרעו של עמלק וילחם עמו ויכריתו ולאחרי שיביא למנוחה בעולם מכל האוייבים יגיע שלב הבא - משיח ודאי - יבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל. מלחמת המשיח בעמלק עניינה הרוחני בעבודת כל אחד מישראל(בעבודתם להביא את המשיח) הוא המלחמה הרוחנית של בני ישראל בסוף הגלות בקרירות שקליפת עמלק מנסה להחדיר ביהודים שממנה נובעת הטענה שההתעסקות בענייני העולם אמור להיות מתוך התחשבות בעולם ובטבע.[19]

בשנת תשנ"ב אמר הרבי[16]: "משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פרדס חב"ד גליון א' עמוד 45 - מלכותו של מלך המשיח בזמן הגלות ועוד.
  • הרב ברוך אוברלנדר - קובץ הערות וביאורים אוהלי תורה תשכט עמוד 12 ואילך - מלכותו של מלך המשיח בזמן הגלות ועוד.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

  1. ↑ אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.
  2. ↑ לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.
  3. ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.
  4. ↑ לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".
  5. ↑ בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שתרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי 'קבלת העם להיות לעבדים' הוא מלך. אולם אז יקשה מדוע אם כן אין לו 'דין' מלך. וראה בדברי הרדב"ז בלקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.
  6. ↑ פירוש הרמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.
  7. ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.
  8. ↑ 8.0 8.1 התוועדויות תשנ"ב עמוד 320. (ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 133 פרשת תולדות)
  9. ↑ בראשית רבה ב, ד. ח, א.
  10. ↑ ספר הזהר חלק ג דף לד עמוד ב.
  11. ↑ נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 176, קונטרס יחי המלך גליון 300 - להרב שניאור חיים גוטניק.
  12. ↑ שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש (קידושין מא, ב). ואולי יש לבאר הכוונה שבשעה זו שיכוף 'כל' ישראל עדיין לא יהי מלך עליהם שהרי לא ימלוך על 'כל' העולם (ראה אגרת קודש אדמו"ר מוהרש"ב כרך א עמוד שי) ומוכרח שיכוף לא יהיה דווקא מצד מלכותו אלא על ידי שלוחים.
  13. ↑ משיחת אחרון של פסח תשח"י.
  14. ↑ תלמוד בבלי, שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו
  15. ↑ ליקוטי שיחות חלק ח' ע' 361.
  16. ↑ 16.0 16.1 ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 110 (חיי שרה).
  17. ↑ ישעי' י"א ד'.
  18. ↑ פירוש מהר"י קרא על הפסוק.
  19. ↑ לקוטי שיחות חלק א עמוד 212.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בחזקת_משיח&oldid=207687"