פורטל:גאולה ומשיח/מבוא

הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)

הגאולה העתידה היא אחת מעיקרי הדת. הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים בתורה בנביאים ובכתובים. תיאורו של הגואל ושל תקופת הגאולה תוארו על ידי הנביאים, והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".

הציפיה לגאולה היא חלק מהאמונה בבואו. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. בנוסח התפילה נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל.

אולם עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך נעוצה בכך שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה. שזו אף הסיבה שבתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה ולצפייה וההשתוקקות התמידית לגאולה.

התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדורה היתה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מאדמו"ר הרש"ב שהקים את ישיבת "תומכי תמימים" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "חיילי בית דוד" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו אדמו"ר הריי"צ, במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ומכך מובן שהוא – המלך המשיח. מובן מאליו, אם כן, שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאותו והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי עבודת הגלות הסתיימה ומה שנשאר הוא רק להתכונן לקבל פני משיח תיכף ומיד ממש. כמו כן עודד אינספור פעמים את ההכרזה של קבלת מלכותו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.