יין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

יין, הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כן הוא מכונה בנביא[1] "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "ראש וראשון למשקים", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על המזבח.

ייצור היין

היין מיוצר בתהליך ממושך הכולל את בחירת הענבים היותר מובחרים, דריכתם, או כיום מעיכתם באמצעים מכנים. לאחר מכן עובר היין תסיסה, אשר בה הסוכרים הופכים לאלכוהול וכו', בתהליך זה משתמשים בשמרים. לאחר מכן מסננים את היין ומעבירים אותו לחביות ליישון. לאחר תהליך זה היין עובר למכירה ולשימוש.

בתהליך ייצורו של המיץ ענבים עוצרים את התסיסה, ולא מאפשרים ליין להפוך לאלכוהולי.

אופן נוסף של ייצור היין הוא בהכנסת צימוקים עם סוכר ומים לתוך כלי, לאחר מספר ימים המים נהפכים ליין.

לאופני הכנת היין השונים ולשלביהם יש השפעה על דינים שונים.

ברכת היין

לפניו

לפני שתיית היין מברכים ברכה מיוחדת אשר נתייחדה לו:

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן

באם באמצע הסעודה הגיע יין משובח יותר, דהיינו, ששתה יין אדום והגיע יין לבן - שהוא יותר בריא לגוף, או שהגיע יין אדום משובח יותר, או ששתה יין לבן וידוע שהאדום הזה הינו יותר משובח, אומרת ההלכה כי צריך לברך עליו:

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם הטוב והמטיב

הלכה זו תקיפה גם כאשר הגיע סוג יין שלישי, וגם כאשר היין השני היה על השולחן בשעת הברכה הראשונה.

אך לא כאשר היין תסס באותה חבית, גם אם ה"יישון" שלו היה בחבית נפרדת. וכן לא על ברכת היין שלאחר ברכת המזון[2].

לאחריו

אם שתה יין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו ברכה אחת מעיין שלוש, עם שינוי מהנוסח הרגיל. דהיינו, שמתחיל באמירת:

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן

וחותם באמירת:

ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן

ברכה על ענבים

אם בירך בטעות, או שבירך על יין והתכוון גם על אכילת ענבים בברכת "בורא פרי הגפן", יצא[3].

אם אכל ענבים או צימוקים, ושתה יין ובמקום לברך גם "על הפירות" וגם "על הגפן", הוא בירך רק "על הגפן", רק אם הוא כיוון בפירוש לצאת ידי חובה הוא יצא. ולכן לכתחילה לא יעשה כן[4].

ראש למשקין

מכיון שהיין הוא ראש לכל המשקין, לכן הוא פוטר בברכתו - הן בזו שלפניו, והן בזו שלאחריו - את כל המשקאות שהיה בדעתו לשתות, גם אם הוא לא התכוון להוציאם בברכה.

אם בירך על היין, אך לא שתה ממנו רביעית, בכדי שיתחייב לברך עליו ברכה אחרונה, אבל שתה משאר משקאות רביעית, צריך לברך עליהם "בורא נפשות" אפילו שלא בירך לפניהם[5].

יין צימוקים

על יין שנעשה מצימוקים ששרו במים מברכים בורא פרי הגפן.

אם הצימוקים חסרי לחלוחית, דהיינו, שגם אם ידרכו ברגל או שיכתשו אותם בקורה לא תצא מהם לחלוחית, אין לזה דין יין[6].

בנוגע לכמויות המים והצימוקים, אפילו שהמים תססו יחד עם הצימוקים, צריך שהמים לא יהיו יותר משש פעמים כנגד מיץ הצימוקים עצמם. ואם אפשר, ראוי להחמיר שלא יהיו יותר משלוש פעמים.

אם עירב דבר נוסף בתערובת היין והצימוקים, אין מברכים עליו בורא פרי הגפן, כיון שספק אם העיקר הוא טעם הצימוקים או הדבר הנוסף. ואין זה כמו הדין [7] שאם נתערבו דבש ופילפלין ביין שמכיון שלא נשתנה טעמו לרעה, אין זה משנה את הברכה, כיון שכאן זה עדיין לא יין[8].

כוס של ברכה

בשל חשיבותו של היין, הוא משמש כציון לשבתות ומועדי השנה, וכן במצוות הקשורות לבנין בית בישראל:

כמו כן, בסיומה של סעודה כאשר מברכים בזימון, מברך המזמן על כוס של ברכה.

אחד מסוגי הנדרים הוא הנזירות, אשר בו האדם פורש מן היין ושאר חלקי הגפן למשך תקופה ממושכת.

ניסוך היין

ערך מורחב – ניסוך היין

בבית המקדש, לאחר הקרבת קרבנות התמיד והמוספים, היו מנסכים כמות מסוימת של יין על המזבח. הכמות הייתה משתנת על פי סוג הקרבן, והכמות שהקריבו ממנו.

כאשר היו מנסכים את היין, היו מתחילים הלויים באמירת שירה, כיוון ש"אין אומרים שירה אלא על היין".

עץ הדעת ועץ החיים

אחת הדעות בגמרא בנוגע לזהות "עץ הדעת" היא שזה היה גפן, וכך מתואר החטא[9]: "אשכול של ענבים סחטה לו".

מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם:

  • עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים.
  • עץ החיים הוא ענבים ירוקים.

דבר זה מסביר מפני מה אמרו חז"ל ש"הרואה ענבים אוכמין בחלום - סימן רע לו. ענבים חוורין - סימן יפה לו"[10].

יין המשכר

היין האדום שהוא "עץ הדעת" מורכב מ"טוב ורע". דהיינו, כאשר שותים יין, יכולות לצאת מזה שתי תופעות הפוכות:

או שהאדם ישמח, ויתעלה מזה, וכמו שדרש רב הונא בריה דרב יהושע על הפסוק[11] "ותירוש ינובב בתולות", ש"הרגיל ביין, אפי' לבו אטום כבתולה - יין מפקחו"[12], מפני שהוא "משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה"[13].

או שהוא ישתכר, יושפל וירד ממדריגתו, וכמו שארע לנח, ש"וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו"[14]. וכמו כן, חז"ל מבארים במקומות רבים, שמשכרות נגרמות כל העבירות, כמו שאומרים לסוטה כשמבקשים ממנה להודות אם חטאה, וכן מהסימנים של בן סורר ומורה הוא שתיית יין מופרזת.

הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים:

  • כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"[15]. וכן "כרם היה לשלמה"[16].
  • ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי[17] ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח.

ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך מבררים את הטוב מהרע.

יין המשמח

ערך מורחב – יין המשומר

היין הלבן לעומת זאת, אינו גורם לשכרות, אלא לשמחה. יין זה הוא "עץ החיים".

יין זה מכונה גם "יין המשומר", כיון שחוה לא הוציאה את היין מהענבים. מיין זה ישתו לעתיד לבוא בסעודת שור הבר והלווייתן.

נכנס יין יצא סוד

יין הוא בגימטריה סוד (70).

דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת.

יינה של תורה

ערך מורחב – יינה של תורה

פנימיות התורה מכונה יינה של תורה, דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה.

וכך כותב השל"ה{{שער האותיות (פד, ב).

ומביא שם ראיה מסנהדרין (לח, רע"א) אגברו חמרא אדרדקי; שבת (סז, ב) רע"ק עשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס כו'. ועוד.}}: שזה שמצינו "קדושים אשר בארץ. . ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות. . היתה כוונתם בזה לש"ש כי מתוך משתה היין הוו מבדחי טובא ו­מתוך כך אומרים ד"ת על השלחן הרבה מאד וכפליים לתושי'. . דמתוך שמחה מגלה החכם רזי התורה. . כי ברבות השמחה יתחזק הכח השכלי שיש בנפש ואז הוא יותר מוכן לגלות תעלומות חכ­מה. . נכנס יין יצא סוד. . שע"י משתה היין יצאו ד"ת הנקראת סוד כו'".

באופן זה מבאר הרבי[18] מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין.

לקריאה נוספת

  • סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון.
  • סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר.
  • לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר שופטים ט, יג.
  2. סדר ברכת הנהנין פרק יב הלכות יג-כא.
  3. סדר ברכת הנהנין פרק א הלכה טז.
  4. שם הלכות יד-טו.
  5. שם הלכה כא.
  6. שולחן ערוך אדה"ז סימן ערב, הלכה ב.
  7. סדר ברכת הנהנין פרק ז הלכה ו.
  8. שו"ת צמח צדק חלק או"ח סימנים כז-כח.
  9. ראה ב"ר פי"ט, ה. זח"א לו, א. קצב, א. זח"ב רסז, ב. זח"ג רלו, א.
  10. ראה ברכות נו, סע"ב. מדרש תהלים קכח, ד. זח"א קצב, א. זח"ב קמד, א.
  11. זכריה ט, יז.
  12. בבא בתרא יב, ב.
  13. רש"י ד"ה ותירוש - יומא עו, ב.
  14. נח ט, כא.
  15. ישעיה ה, ז.
  16. שיר השירים ח, יא.
  17. בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.
  18. לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.