תקנת המשקה

ציור: זלמן קליינמן

תקנת המשקה, היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית המשקה בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, שבת מברכים חודש אייר תשכ"ג, יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה באתערותא דלעילא ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.

במשך השנים הזכיר הרבי את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.

פרטי התקנה

א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה.

ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים לחיים. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע).

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית".

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה.

ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה).

ו. היין של הקידוש (של שבת או של יום טוב) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים. .

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל שמחת תורה.

ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה).

ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.

י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש.

י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני.

חומר התקנה

התבטאויות שונות של הרבי.

א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו בתהלוכה, ושלא יסעו לשליחות מטעם המל"ח בחודשי הקיץ.

ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא".

ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים", ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו". ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו". וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו".

ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות המבצעים. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!".

ה. "מה שחושב שמגביר את נפש האלוקית על נפש הבהמית - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון".

ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרא.

ז. "אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי". כמו כן התבטא פעם כי השתיה יתר מן המידה גורם עגמת נפש.

היתר השתיה

א. בנוגע לאלה שהגיעו מרוסיה אמר הרבי: אלה שבאו מרוסיה - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות.

ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל שמיני עצרת בסוכתו של הרב שלום ישעיה דייטש ע"ה, שבקראון הייטס. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב זלמן יהודה דייטש ע"ה לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש) .

פורים

בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני תשכ"ג אמר הרבי כי בנוגע לפורים הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - בהתוועדות פורים תשכ"ד . אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.

מאוחר יותר, בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ה. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה . (הגם שהיו כאלה שכן שתו יתר על המידה בפורים, אבל לא היה זה מצד היתר של הרבי)

האיסור

הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.

א. בשבת פרשת פרה תש"ל אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהי' זה מהבחורים.

ב. בפורים תשל"א אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת" .

ג. בכ"ז סיון תשל"ז אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה'.

ד. בפורים תשמ"ב אמר: מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועי"ז יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!.

ה. בשבת פרשת תצוה תש"נ אמר: אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים .

ו. ביחידות באחד השנים אמר להתמים דורון אייזנמן (כיום שליח במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן בפורים והן בשמחת תורה, וכן היה עוד כמה פעמים.

ההיתר

אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות.

א. פורים תשכ"ו - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-770, והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"! .

ב. פורים תשל"ט - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"!

ג. פורים תשמ"א - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות.

ד. פורים תשמ"ט - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות".

המסקנה

מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה המפורשת - בנוגע לפורים.

בשיחת ליל ג' דסליחות תנש"א אמר: ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")....

ישנם משפיעים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. אבל הרבה משפיעים אומרים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהיא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים.

כמובן אשר על כל אחד לשאול את המשפיע שלו בנידן.

כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג הרבי תשי"ז "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)").

שמחת תורה

בשמחת תורה, ההגבלה הינה כפולה - אמירת שמונה פעמים "לחיים" (על שתי רביעיות של 'משקה').

ראו גם

• משקה.
• משקה המשמח (קובץ).

קישורים חיצונים

• דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים
• לשמור על גזירת ה'משקה' - פסק דין של חברי בית דין צדק קראון הייטס לקראת שמחת תורה תשע"ב
• גזירת המשקה שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון