ציפייה לגאולה

בנוסף לאמונה בביאת המשיח והאמונה בגאולה שתהיה בכל יום כעיקר השנים עשר מי"ג עיקרי האמונה שהוא: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואף-על-פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". יש על היהודי לעורר רגש געגועים וצפייה בלב וכן לבקש בפיו את הגאולה שתהיה תכף ומיד.

אופי הצפייה והבקשה

הבקשה והצפייה לגאולה הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. הוא אינו מסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא חוזר עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'". בתפילה עצמה הוא מבקש זאת כמה פעמים בכמה אופנים^{[דרוש מקור: אינו בלקו"ש חלק כ]} ובבקשה עצמה הוא אומר "כי לישועתך קיוונו כל היום" - אין רגע ביום שהוא אינו מקווה ומצפה לישועה.

סיבתה

אופי הבקשה החוסר מרגוע נובע מתוך אי השלמה עם הגלות. והוא מפני שחש את חורבן הגלות בכל רגע כידוע פתגם חז"ל "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו" (כביאור הרוגצאבי שחורבן הבית הוא דבר שנמשך, לא שחרב לפני שנים אלא כל רגע ורגע שאינו נבנה הרי זה ברגע זה חרב מחדש) כמו כן אינו חש את מעלת הגלות והוא אינו מבין את הצורך שבו שזה מביאו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"

ההכרה בכך שכל עניינה של הגלות היא רק העלם והסתר שמטרתה להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר היא המביאה את האדם לצפות לגאולה ולבקשה (כמשל המגיד ממזריטש שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה). לעומת חוסר הצפייה לגאולה הנובעת מגודל ההסתר עד שאינו מרגיש שיש כלל הסתר וממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, ולפעמים חוסר הרגשה מעומק חושך הגלות שהוא מתייאש מלחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו

השפעתה

העדר השאננות של בני ישראל מצרת הגלות פועל על אומות העולם בזמן הגלות שלא יהיו שאננים בראותם צרת ישראל בגלותם. (שכנבואת זכריה שניבא את דברי הקב"ה על הגלות "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים" שטענתו של הקב"ה על אומות העולם הוא לא רק על שהוסיפו בצרת הגלות אלא על עצם שאננותם ושורש ונתינת מקום לירידה זו היא בבני ישראל השאננים מירידת הגלות ואינם מרעישים על ביטולה.

הצפייה מקרבת הגאולה

"הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים" לפיכך רוצה הקב"ה שבני ישראל יבקשו את הגאולה, שעל אף שמצד מעשיהם ראויים בני ישראל לגאולה, רוצה הקב"ה שיהודי יבקש יתפלל ויתבע את בוא הגאולה, כדברי חז"ל במדרש:

..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.."

— מדרש תהילים (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב

ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ויתרון האור מתוך החושך. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי הקב"ה הוא "כל יכול" ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של הקב"ה שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.

ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", בזכות מה? - "כי לישועתך קיווינו כל היום"

הבקשה בתפילות

הבקשה לביאת המשיח תופסת מקום כה מרכזי ביהדות, עד שבכל הפרטים בחייו כיהודי היא מוזכרת בצורה מיוחדת במינה.

בתפילת שמונה עשרה

מתוך שלוש עשרה ברכות אותן קבעו אנשי כנסת הגדולה לתפילה שלוש פעמים בכל יום כצרכי הרבים העיקריים, מזכירים אנו בחמש ברכות את בקשת ודרישת הגאולה על ידי המלך המשיח:

"ראה נא.. וגאלנו מהרה למען שמך, כי א-ל גואל חזק אתה, ברוך אתה ה' גואל ישראל".

"תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו, ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל".

"השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחילה.. ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט, ברוך את ה' מלך אוהב צדקה ומשפט".

"ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דיברת, וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין, ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם, ברוך אתה ה' בונה ירושלים".

"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיוינו כל היום, ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה".

בברכת המזון

בברכת המזון אנו אומרים:

"רחם.. ועל מלכות בית דוד משיחך.. ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים, אמן".

"הרחמן הוא ישבור עול גלות מעל צווארנו, והוא יוליכנו קוממיות לארצנו".

"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".

"הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח.. מגדיל ישועות מלכות ועושה חסד למשיחו, לדוד ולזרעו עד עולם".

בשבת מוסיפים בברכת המזון: "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

בסוכות מוסיפים בברכת המזון: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".

במועדים

".. וזכרון משיח בן דוד עבדך".

"אבינו מלכנו הרם קרן משיחך".

"ועיננו תראינה מלכותך.. על ידי דוד משיח צדקך".

הרחמן דברית מילה

"הרחמן הוא ישלח לנו משיחו.. לבשר בשורות טובות וניחומים"

בברכת הנישואין

"מהרה ה' אלוקינו ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים" - תפילה המדברת על השמחה הגדולה בגאולה האמיתית והשלימה, דווקא בתוך שמחת הנישואין הפרטית.

לאחרי מאה ועשרים

לאחר מאה ועשרים, אחת מהשאלות שאדם נשאל בשעה שמכניסים אותו לבית-דין של מעלה היא: "ציפית לישועה?".

ראו גם

• משיח
• גאולה
• חישוב הקץ
• ביטחון
• אמונה
• תפילה

קישורים חיצוניים

ספרי החסידות

• הרבי לקוטי שיחות חלק כ"ח - חוקת (א) - דיוק הרמב"ם בחיוב הצפייה והבקשה לגאולה.

מולטימדיה

• שיחה של הרבי - לתבוע מבורא עולם את הגאולה - באתר חב"ד אורג.
• שיחה של הרבי - אין הסבר לגלות רק לתבוע הגאולה ,
• שיחה של הרבי - הזכרת המשיח דורשת תפילה "מהרה יגלה" ,
• שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש ,
• שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה ,