משתמש:מנחם מענדל/טיוטה
אבן השתייה, היא אבן שנמצאת בקודש הקודשים בבית המקדש, שעליה היה מונח ארון הברית ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה המלך יאשיהו לגונזו במקום שאותו הכין מראש שלמה המלך כשבנה את בית המקדש- כדי שלא ייפול ליד הגויים שהחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום[1])- הייתה אבן השתייה בקודש הקדשים ללא הארון ועליה[2] היה מקטיר הכהן הגדול בתקופה זו את הקטורת של יום הכיפורים שהקטירו בקדש הקודשים, במקום על ארון הברית.
"משניטל הארון, אבן הייתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה הייתה נקראת, גבוהה מן הארץ שלוש אצבעות (כ-6 ס"מ)"[3].
חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"[4], כלומר ממקום זה התחילה בריאת העולם[5] וממנה התפשט העולם[6].
כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם מבחינה עניינית, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"[7], וכן המאירי מסביר "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"[8] (כלומר שלולא היא- ומה ש"נתייסד" ממנה- לא היה ה' בורא את העולם).
בספר הזוהר מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי יעקב אבינו, כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש אור החיים על התורה[9] מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.
בתורת החסידות
בתורת החסידות מוסבר[10] שאבן השתייה מקבילה לכח המסירות נפש של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול ליהיות נפרד ח"ו מאלוקות[11]" הנקרא גם "איתן שבנשמה או יחידה"
הערות שוליים
- ↑ ראה פורטל גאולה ומשיח קטע "הידעת?" 11 ובנסמן שם
- ↑ מסכת יומא נג, ב.
- ↑ משנה שם.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יומא דף נד עמוד ב.
- ↑ מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.
- ↑ רש"י מסכת יומא נד, ב.
- ↑ פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.
- ↑ בית הבחירה להמאירי שם.
- ↑ אור החיים פרשת ויצא כח, כב.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשכ"א ח"ב עמוד 269
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.