שיחה:אברהם קצלנבוגן
===אברהם קצלנבוגן=== ר מאיר גורקוב כותב עליו [עם קצת שינויים]
אחד חמיוחד מזקני העדה מהסידי הב״ד, זקן ויושב
בישיבה כל היום על התורה והעבודה, אשר וודאי הוא וראוי שיחקק שמו בספר לזכרון טוב, ר׳ אברהם קאצינעלינבויגן
נ״ע בג״מ. שמו
המובהק אשר הי׳ שגור בפי כל הי׳
נקרא בשם ר׳ אברהם הזקן, כי
בינוי משפחתו לא נודע לבל,
הוא בא לחרקוב בפרק האחרון, בערך
שנת תרצ״ו לפ״ק. בתהילת בואו לעירנו הי׳ כחידה םתומח,
ולא יבלו להתחקות
על שורש הדבר, סיבת ביאתו,
ומה מעשהו ומהיכן ירק זה חי.
הוא קבע את דירתו בביהכנ׳׳ם,
בל היום הי׳ עסוק בעבודת ה׳,
תי׳ מאריך בתפילתו הרבה,
ושאר היום עסק בתורה. פיו הי׳ בלום
ד ברי ה ימים קז וסתום, ולא דיבר עם שום ארם
רק עם יחירי סגולה, וגם זה בלחש
ובסוד. לפרקים קרובים ישב בצומות, ולא אבל רק פעם א׳ בלילה, וגם זה מאכלים יבשים.
מלונו הי׳ בביהבנ׳׳ם, על תםפסלים הקשים,
ולא רפד תחתיו אלא בגדו תחם
וכר קטן תחת מראשותיו, ולא ירע
איש בשכבו ובקומו. אכן ברבות תימים נתוודעו סיבת בואו לעירנו, אשר באמת הי׳ דבר סודי, ולא גלה הדבר אלא לצנועין. כל ימיו בשבתו על מקומו הי׳ עסקן גדול לטובת התזקת התורה, ובעיקר
לישיבת תו״ת מסור
ונתון בכל לבו ונפשו.
ובאשר נתוודע להשלטון מטיב מעשהו,
התחילו לרדוף אחריו, והי׳
מוכרח להחבא ולהםתר במסתרים. אבן
באשר התגברו הרדיפות ו
חפשו אחריו בחפש מהופש, נמלט וברח
ממקומו ובא למתננו. . גם בשבתו במקומינו הרבה לעשות פעולות רבות בתצנע לטובת ההזקת התורה. בעת ההעתקה בשעת החרום
נלווה להבורת התמימים [עם ר [[ישראל יהודה לווין]] ור מיכאל טייטלבום ומשפחתותיהם ויחד
עמהם בא לעיר סמרקנד
ולא ארבו הימים מיום בואו אל המקום
החדש שבק חיים לכל חי ונפטר,
ושם מנוחתו כבוד.
בעיר הזאת היו הרבח חסידים מחסידי חב״ד
יראים ושלימים
בעלי דעה והשכל בתורת החסידות,
מופלגי תורה ועובדי אלקים
נאמנים, אכן רובם ככולם נאספו
והלכו לעולמם עוד בטרם הגיעו
הימים הרעים, נתקיים בהם מה שכתוב
״כי מפני הרעה נאסף
הצדיק״ וטיבותא הוא לגבייהו שלא יראו ברעה העתידה לבוא ר׳׳ל (מאחז׳יל בב׳׳ק ס׳).