מהרש"א

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (שט"ו - שצ"ב) הינו אחד מפרשני התלמוד.

נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו".

חיבורו על הש"ס

המהרש"א חיבר פירוש על הש"ס אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה (מהרש"ל). פירושו של המהרש"א מתחלק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" והוא מתמקד בעיקר בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא הרש"י ובעיקר התוספות. חלקו נמצא בשתי מהדורות, אשר באחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו.

המהרש"ל היה אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א היה צריך למקד בהן את פירושו בהגהות.

חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר עין יעקב, וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.

שייכותו לתורת הנסתר

בפירושו על מסכת עירובין הביא המהרש"א (שלמעשה הוא מראשוני בעלי הנגלה שמצטט מספרי הקבלה) את ענין הגלגולים, ובשאר פירושיו מביא כמה פעמים את "דעת המקובלים".

מסופר שהבעל שם טוב אמר: "לו ידע העולם את גדולת המהרש"א – היו גוחנים ונושקים את עפר קברו".

התייחסויות מהרבי

המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך הרבי כי זה מעין עולם הבא.

— שיחות קודש תשל"ח שיחת מוצאי שבת פרשת בשלח ס"ט

באחד הפעמים התייחס הרבי למובא בכתר שם טוב בשם הבעל שם טוב, אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ברוח הקודש, ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר הרבי - צריך להבינם בשכל.