לוי יצחק פריידין

ר' לוי יצחק פריידין (?-כ"ט אייר תשנ"ב. כונה אצל החסידים בשם לוי איצ'ה) היה מצלמי החצר של הרבי, שזכה לצלם עשרות אלפי תמונות ושעות ארוכות של קטעי וידאו, ואף לקבל יחס מיוחד מצד הרבי וקירובים יוצאים מגדר הרגיל.

תולדות חייו

נולד בברית המועצות בפוסטוב שבפלן ווילנא לאביו ר' יהודה לייב פריידין. בצעירותו שירת בצבא הרוסי, שם גם התקרב ליהדות באמצעות שלוחיו של הרבי.

עוד בהיותו בברית המועצות התמחה בצילום ועסק כצלם עיתונות, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו ולקח איתו לנסיעה את מצלמתו האישית.

הפעם הראשונה בה ניסה לצלם את הרבי היה בעת מעמד חלוקת כוס של ברכה על ידי הרבי במוצאי שמחת תורה, וכאשר הוציא את מצלמתו והחל לצלם, ביקשו כמה מהבחורים לנסות להפריע לו לצלם את הרבי, אך הרבי התערב וביקש להניח לו, ומאז ואילך הוא הפך להיות צלם קבוע בחצר הרבי, בעיקר בחודשי החגים אליהם הקפיד להגיע מאז אותה שנה.

פעמים רבות היה נוהג לאחר חזרתו ארצה לערוך את התמונות וסרטי הוידאו שצילם, וליצור וידאו מסכם בן שעה עד שעה וחצי מאירועי חודש החגים של אותה שנה, אותו היה מקרין בפני הקהל בריכוזים השונים של אנ"ש ברחבי הארץ תמורת תשלום סימלי.

היה בעל רגש חסידי חם, דבר שהתבטא בין השאר בכך שכאשר אנשים שביקשו ממנו לצלם אותם כשיעברו לפני הרבי, היה מסרב לצלם אותם בדווקא בטענה שזה לא מתאים שהם חושבים על התמונה רגע לפני שהם עומדים מול הרבי.

לאורך השנים זכה לקירובים מיוחדים מהרבי שעצר מספר פעמים על מנת שר' לוי יצחק יצליח לקחת תמונה טובה וברורה יותר, ואף נגע במצלמתו פעם אחת בכניסתו לתפילה, כאשר המצלמה נשענה בחלקה על סידור שהיה מונח על הסטנדר של השליח ציבור. כמו כן פעמים רבות היה עומד על יד ביתו הפרטי של הרבי על מנת לצלם את הרבי יוצא מהבית בדרכו ל-770, וזכה שהרבי יזמין אותו להצטרף לנסיעה ברכבו האישי.

בנוסף, הרבי השפיע עליו באופן אישי שיתחיל לגדל זקן, וכאשר הגיע לשהות בחודש תשרי תשמ"ג אצל הרבי יחד עם זקן, הודה לו על כך הרבי ואמר: "יישר כח שבאת עם הכלים [= המצלמות] ועם צלם אלוקים [=הזקן]"^[1].

הרבי העריך מאוד את התמסרותו לעבודתו כצלם, והתבטא פעם שאם תלמידי הישיבה ב-770 היו מתמסרים ללימוד כמו שפריידין מתמסר לצילום - היו נראים אחרת לגמרי.

במקביל לעבודתו כצלם החצר של הרבי, עבד גם כצלם המערכת של עיתון 'ברשת חב"ד' שיצא לאור בארץ באותם שנים.

התגורר בחולון, ולאחר פטירתו בכ"ט אייר תשנ"ב, נרכש ארכיון התמונות וסרטי הוידאו שלו על ידי חברת המדיה החב"דית Jewish Educational Media. נטמן בבית העלמין 'ירקון' בתל אביב. רעייתו לאה, נפטרה שבע שנים אחריו בז' אייר תשנ"ט ונטמנה לצידו.